Ask The Rabbi

נושא: כללי

הכשרים שונים – התרת נדרים

האם יש הבדלים בין הכשרים שונים, ואם אני הייתי מהדר לאכול הכשר אחד, האם מותר לי להחליף לאכול הכשר מהודר אחר שהמוצרים בהכשרו זולים הרבה יותר?

יש הבדלים עצומים בין הכשרויות, הרבה פעמים יש השלכות הלכתיות אם מותר לאדם לשנות ההכשר שהיה נוהג לאכול ולהסתמך על הכשר אחר פחות ברמה. הסבר, בהלכה יש דין שאחד שנהג הנהגה טובה שלוש פעמים, או אפילו פעם אחד והיה בדעתו לנהוג ככה כל החיים, ההנהגה הטובה זו נעשה כמו נדר, כשרוצה להפסיק את ההנהגה הטובה עליו לבקש התרת נדרים על זה. אם ההנהגה טובה שלו יש בזה הידור הלכתי, שיוצאים בזה ידי חובה גם לעוד דעות – פוסקים בהלכה, מה שהוא רוצה לנהוג ההנהגה החדשה שלו, דעות הפוסקים שאוסרים את זה, אסור לו לנהוג כך, אפילו אם לפועל יש גם דיעות בהלכה המכשירים, שהרי הוא נהג כדעת האוסרים ועשה כמו נדר לנהוג כך, לכן הוא צריך לעשות התרת נדרים על זה.


דוגמה לדבר, בהלכה יש כלל שצריכים לבדוק כל דבר שיש בו חשש של טרף אפילו אם האחוזים הם קטנים, - מועט המצוי, לכן כל אחד בבית שלו בודק את האורז ומנפה את הקמח ואוכל ירקות עליים מגידול מיוחד שהם במחיר יותר יקר שבדוק מריבוי חרקים. כמה אחוזים של פסול צריך להיות בכדי שההלכה יחייב את האדם לבדוק, על זה יש מחלוקת בין הפוסקים, ההלכה המקובלת הוא עשר אחוז, אבל יש עוד פוסקים שמתירים באחוזים יותר גדולים, ולמשל הכשר הרגיל הם מסתמכים על בדיקת מדגם , או אפילו פחות מזה.


ההכשרים של כל הבד"צים מקובל אצלם לבדוק כל עוף ועוף גם את הריאות וגם הגידים בשוק הרגל שלהם, הם מורידים לכשר הרבה אחוזים והרבה פעמים יותר מעשר אחוז, ההכשרים של מה שקוראים 'מהדרין' בודקים רק מדגם, ובכשר רגיל שבכלל לא בודקים, במילים פשוטות ממאה עופות יש כמו עשרים שהם פסולים, אם קונים מהבד"צים אתה יודע שמה שיש לך הוא כשר למהדרין, אם קונים מהאחרים יכול להיות [סביר להניח] שהעוף שלך הוא טרף אבל יש היתרים שהעוף שאתה אוכל בטל ברוב או עוד היתרים, לכן לא אוסרים לך לאכול אותו.


יש הכשרים – רבנים מאנ"ש שהגיעו למסקנה שבגלל צוק העיתים ונתדלדלה הפרנסה והמחירים עולים וקשה לציבור להתמודד עם הפרנסה, שיכולים להסתמך על דעות המקילים, ולכן התירו עופות בלי לבדוק כל עוף, ולהסתמך על מדגם. כל מי שרוצה לסמוך על זה, יש לו על מי לסמוך, אבל שידע שעל פי הלכה הוא צריך  א] התרת נדרים . ב] כשיש לו אורחים צריך להודיע להם שהוא מסתמך על המקילים. ג] לא למסור את הסירים למישהו אחר, כי לדעות המחמירים צריכים להכשיר את הכלים, כי לדעת האוסרים הוא לא כשר.

מקורות

ראה בשו"ת מנחת יצחק (חלק ז סימן קיז): ע"ד כלה ששמה מלידה היא איטא ריזל, וגם ההורים קורין לה עכשיו כן בבית, אבל בחוץ הכל קורין אותה שושנה במקום ריזל, והשאלה איך כותבין בכתובתה, אם איטא ריזל או איטא ריזל שושנה או איטא ריזל המכונה שושנה או איטא ריזל דמתקריא שושנה, לפי הנחלת שבעה משמע דגם בכתובות כותבין המכונה או דמתקריא, וראה אצל א' כתובה בירושה מהמבורג והיא בת שמונים וחמש שנים, ושם כתוב דמתקריא, ושם בבני ברק שמע שרק בגיטין כותבים כן, אבל לא בכתובות, ונפשו בשאלתו עפ"י הלכה איך כותבים בכתובות ואיך נוהגים בירושלים ת"ו, כי הרבה פעמים באים אצלו לכתוב כתובה, ע"כ רוצה לדעת איך לנהוג, ומבקש ליתן תשובה תומ"י.


הנה אמת נכון הדבר שכן כתוב בנחלת שבעה כנ"ל, וז"ל (בסי' י"ב אות ט"ז) ויש לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדקים בגט כדי שאם ח"ו יקרה מקרה שיגרש א' את אשתו ולא יהיו יודעים דקדוק כתיבת שמו וכו' יהא נלמד מספר כתובה וכו', ולפי זה הי' ראוי לדקדק לכתוב בשמות המכונה או דמתקריא כל אחד כפי הראוי וכו' עכ"ל, אכן אין כן מנהג העולם לא רק בבני ברק אלא אף בירושלים ובכל המקומות הידועים לי, וכבר נתעוררתי בעצמי טעמא מאי.


עד שמצאתי בספר טיב גיטין מבעל בית אפרים ז"ל (שמות נשים אות פ' ס"ק ג') וז"ל: ועי' בנחלת שבעה (במשפטי הכתובה סי' י"ב ס"ק ט"ז) כתב, ויש לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדק בגט שאם יארע שיגרש ולא יהיו יודעים דקדוק שמה ושם אבותם יהא נלמד מספר כתובתה, ואם הסופר אינו נזהר יכול ליצא דבר שאינו מתוקן, וראי' ממה שכתב בתשו' רמ"א (סי' ה') שהרש"ל כתב שת"ח יש לו לדקדק אפילו באגרת מפני שלומדים ממנו לגיטין כו' ע"ש, ואמנם זה לא נאמר כ"א כשידוע שהסופר הי' שופט ומדקדק דומיא דת"ח, וגם מאגרת של ת"ח אין ללמוד רק בשמות ידועים, אבל בשמות שהם רפוי' ומסופקים בידינו אין ללמוד גם מאגרת של ת"ח, שהי' צריך לכתוב לשעתו ולצרכו, ואינו מופנה לחקור אחר השמות של העריסה והקריאה, והרי הרבה פעמים שצריך לכתוב דמתקרי או דמתקריא ומעולם לא שמענו שיכתוב כן הת"ח באגרות, או הסופר בכתובה, וא"כ אין לסמוך ע"ז בגט כלל עכ"ל הרי לנו עדות הגאון הבא"פ ז"ל שכבר נהוג כן מקדמת דנא.