fbpx

נושא: הלכה

הכנת 'מיחם' למוצאי יום הכיפורים

האם מותר להכין 'מיחם' עם מים חמים בערב יום כיפור בבית הכנסת, לצורך מוצאי יום כיפור, בכדי שיהיה לאנשים שיתפללו מים חמים לשתיה בסוף הצום?

הנה בזה באנו לדיון כללי ויסודי בהלכות יום הכיפורים, בעניין הטמנת חמין. שישנם כאלו האסורים להטמין חמין בערב יום הכיפורים, ואילו ישנם דעות אחרות המתירות. ולהלן נפרט את פרטי הדעות, דבר דבור על אופניו.
וצריכים לשים לב ולעיין, באיזה מיחם מדובר, כי ישנם אופנים מסויימים שהדין יהיה אסור, אך באופנים אחרים הדין יהיה להיתר, וכפי שיתבאר לקמן.
ובחילה, יש לנו להקדים ולבאר את הדברים המובאים מפורשות בשו"ע ובנושאי כליו בעניין זה. וכך כותב בשולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תרט בעניין הטמנת חמין בערב יום כפור – מותר להטמין חמין מערב יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים. ומגיה על זה הרמ"א – ויש אומרים שאין להטמין ביום הכיפורים (עיין בטור), וכן המנהג במדינות אלו (מהרי"ל).
ומסבירים המפרשים את הסיבה של אלו האוסרים להטמין, וכמו שמסביר במשנה ברורה – שנראה דביוה"כ מתבשל בתנור לצורך חול וזה אין נכון ואפילו בעיו"כ קודם חצות אין לעשות הטמנה זו ובכל גווני אם עבר והטמין א"צ להמתין במוצאי יו"כ בכדי שיעשה.
ועל דרך זה הובאו הדברים גן כן בעטרת זקנים – ויש אומרים שאין להטמין. משום שאותה הטמנה היא לצורך חול. אבל קודם חצות אין שום איסור לגמרי, [ב"ח עמוד תי דיבור ראשון]. ומנהגינו שלא להטמין כלל, [לבוש]. ואפשר, כדי שיהא נפשו עגומה עליו, כן משמע מפירוש רש"י פרק אלו קשרים [שבת קטו, א ד"ה מותר] גבי היתר קניבת ירק משום עגמת נפש. וכן במג"א – שאין להטמין. שמכין ביה"כ לחול.
לגבי הזמן שחל איסור זה, מביא הפרי מגדים דיון בעניין – בתחילה הוא מציין שיש לעיין בדברי מ"א. טור בשם רב עמרם. והיינו אף קודם חצות בערב יום כיפור יש לאסור, שנראה דביום כיפורים מתבשל בתנור לחול, וזה אין נכון. ועיין ב"ח [עמוד תט ריש הסימן], לאחר חצות ערב יום כיפור יש לומר איסורא איכא, עיין סימן רנ"א [סעיף א]. ומכל מקום י"ל שאין צריך להמתין מוצאי יום הכיפורים כדי שיעשו. ועיין סימן רנ"ד במ"א אות כ'. ואליה רבה כאן [ס"ק א] דמחזי כרעבתנותא, עיין לבוש.
ומסביר ומפרט את הדברים, במחצית השקל, שמסביר את הדעה הסוברת שאין להטמין, ומרחיב בה – שמכין ביום הכיפורים לחול. אף על גב דמטמין בערב יום הכיפורים והוי מכין מחול לחול, מכל מקום מה ששוהה ביום הכפורים עצמו לצורך חול, הוי מכין לחול. אף על גב דהוי הכנה דממילא, ומהאי טעמא מותר ליתן מוגמר וגפרית תחת הכלים מערב שבת, והכלים מתגמרים כל השבת, כמו שכתוב סימן רנ"ב סעיף ה', אף על גב שהוא לצורך חול. וכן בסימן רנ"ד סעיף ה' בהג"ה אחרונה מתיר ליתן פת בתנור בערב שבת ולהניחה בתנור כל השבת, שתאפה לצורך מוצאי שבת, כתב מ"א סימן רנ"ז ס"ק ב' דבאמת חומרת ההטמנה חידוש הוא. ועיין בב"ח פה [עמוד תט ריש הסימן] מה שכתב ליתן טעם. והלבוש כתב, דעיקר הטעם דנראה כרעבתנותא, שמכין לו לעצמו, שימצא אכילתו מוכנת במוצאי התענית. ואם כן לא קשה מידי מאפיה ומוגמר. וכן כתב בספר אליה רבה.
ואנו אין לנו אלא המובא בשו"ע הרב, ששם כן מפרט את השיטות בסגנון שלו וכותב שיש אוסרים להטמין חמין מערב יום כיפור למוצאי יום הכיפורים מפני שלא התירו להטמין חמין אלא לכבוד השבת אבל זה שהוא מטמין למוצאי יום הכיפורים שהוא חול לא התירו לו כלל לפי שהתבשיל מתחמם ביום הכיפורים ונמצא יום הכיפורים מכין לחול.
ויש מתירים להטמין בערב יום כיפור מפני שהוא מכין מחול לחול ואף על פי ששוהה על הכירה ביום הכיפורים אין זו חשובה הכנה כיון שאינו עושה מעשה ביום הכיפורים.
והלכה כסברא האחרונה מכל מקום נוהגין באלו המדינות להחמיר כסברא הראשונה.
ולסיכום הדין, יש לנו להביא את דברי הערוך השולחן, שסיכם ובירר את השתשלשות הדברים – בטור הביא דברי הגאונים שאסרו להטמין חמין בעיוה"כ על מוצאי יוה"כ והתפלא הטור עליהם וכן רבינו הב"י בספרו הגדול איזה איסור יש בדבר להכין מחול על חול ואי משום ששוהה ביוה"כ על הכירה מה בכך והרי גם בשבת עומד על הכירה ולכן כתב רבינו הב"י מותר להטמין חמין בעיוה"כ למוצאי יוה"כ עכ"ל כלומר שאין שום טעם לאיסור. אלא שמוסיף –
ומ"מ כיון שהדבר יצא מפי הגאונים נמנעו מלעשות כן וזהו שכתב רבינו הרמ"א וי"א שאין להטמין ביוה"כ וכן נוהגין במדינות אלו עכ"ל וי"א הטעם משום דבכל ע"ש אין נכון לעשות מלאכה אחר חצות זולת לכבוד שבת וכן הוא בעיוה"כ וכיון שזהו לחול אינו כדאי [ב"ח] וי"א כדי שתהא נפשו עגומה עליו [עט"ז] ויש מי שכתב שלפי שביוה"כ התבשיל מתחמם וזהו הכנה לחול [עמג"א] ואין בטעם זה שום טעם ואולי כדי שלא יריחו בני הבית ריח התבשילין כדרך ההטמנות ומפני תאוות הריח יוכלו לבא לידי בולמוס:
ולפי כל זה נראה לעניין הלכה למעשה, שאין להניח בערב יום כיפור 'מיחם חשמלי' עם מים חמים (וכל כיוצ"ב) – לצורך שתיית מוצאי יום כיפור, אלא יביאו 'קומקום חשמלי' קטן, ויחממו מיד במוצאי הצום מים חמים לשתיה. [יוצא מן הכלל, באם מדובר במיחם גדול הקבוע בבית הכנסת באופן תמידי לצורך שתיה חמה, שאין צריך לנתקו בערב יום כיפור, ויכול להשאירו כהרגלו בכל יום ויום].

מקורות