באם רוצים לקיים הכנסת ס"ת לביהכ"נ מסויים, אך הדרך הנוחה לכך היא דרך רחוב בו קיים כנסיה גדולה עם צורות שתי וערב ר"ל. אמנם ניתן לקיים את התהלוכה דרך רחוב אחר, אך זהו פחות נוח טכנית.
באם רוצים לקיים הכנסת ס"ת לביהכ"נ מסויים, אך הדרך הנוחה לכך היא דרך רחוב בו קיים כנסיה גדולה עם צורות שתי וערב ר"ל. אמנם ניתן לקיים את התהלוכה דרך רחוב אחר, אך זהו פחות נוח טכנית.
ראה שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קנ סעיף א: מצוה להתרחק מדרך עבודת כוכבים ד' אמות.
ובשו"ת משנה הלכות חלק טז סימן כח: אי מותר ליכנס לבית ע"ז לצורך מסחר. בדבר שאלתו במי שיש לו חוזה עם עכו"ם ועכשיו נשלם החוזה וצריך לחדשו והם קראו אסיפה באולם אחד שהוא בית תיפלתם ושאל השואל אי מותר לו לעבור דרך בית תיפלתם כדי להיות על האסיפה כי אחרת אם לא יהי' שמה אפשר שיאבד את החוזה שלו עמהם ואין דרך אחר ליכנס להאולם רק ליכנס בבית תיפלתם ולעבור דרך שם.
ולפענ"ד עיינתי קצת בהא מילתא וזה מה שנראה בס"ד תנן התם (ע"ז י"א ע"ב) עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר היה חוצה לה עבודת כוכבים תוכה מותר מהו לילך דרך שם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מותר פרש"י בזמן שהדרך וכו' שאין דרך יוצאה מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך לשם מפני חשד שנראה כמהלך לעובדה, ובגמ' שם דף י"ב ת"ר עיר שיש בה עבודת כוכבים אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת דברי ר"מ וחכ"א כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר ופרש"י אסור ליכנס לה משום חשד דאמרי איהו נמי אזיל למיפלח. ומיהו בגמ' שבת קט"ז הגליונים וספרי מינים אין מצילין אותם מפני הדליקה וכו' א"ר טרפון אקפח את בני שאם יבואו לידי שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן שאפילו אדם רודף אחריו להורגו ונחש רץ להכישו נכנס לבית ע"ז ואין נכנס לבתיהן של אלו שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין וכו' ע"ש ופרש"י שהללו נכרים העובדים ע"ז אין אינן מכירין שהרי בכך גדלו וכך למדום אבותם.
והנה מבואר דליכנס אפילו בעיר שיש בה ע"ז והדרך מיוחדת לאותו מקום אסור רק אם היה יכול להלך למקום אחר אז מותר והטעם משום חשדא שמא יאמרו איהו נמי אזיל למפלח. ומה שכתב ר"ט דמותר ליכנס הוא רק מפני הסכנה כגון אדם רודף אחריו להורגו או נחש רץ אחריו להכישו וגם בהא אילו היו עובדי ע"ז ממש היתה אסור ליכנס כבבית מינות אלא הטעם שהללו אין מכירין ומנהג אבותיהם בידיהם ולכן נכנסים לשם מפני הסכנה. ובשו"ת הרא"ש הובא בטור יו"ד סי' קנ"ז דמי שנתחייב מיתה ומציל עצמו במה שבורח לבית אליל כתב א"א הרא"ש ז"ל שיכול לברוח לתוכה, וכתב הב"י והב"ח עיין בתשובותיו כלל י"ט (סי"ז) והוסיף הב"ח ז"ל וז"ל וכן ראיתי בהג"ה וז"ל מכאן למדנו היכא שיש פיקוח נפש מותר ליכנס לבית אליל תוס' שאנ"ץ מפרק כל כתבי עכ"ל. ואף על גב דלמ"ש רבינו בסי' קמ"ט ע"ש הרשב"א דאפילו היכא דאיכא פק"נ אסור ליכנס לחצר עכו"ם, א"כ לדידיה אסור נמי לברוח לבית עכו"ם, מ"מ נראה דברי הרא"ש עיקר והכי נקטינן להקל בסכנת נפשות ע"ש.
ובש"ע יו"ד סי' ק"נ ס"א מצוה להתרחק מדרך אלילים ד"א ובס"ג בפרצופות המקלחות מים וכו' כתב הרמ"א ז"ל י"א דכל שאינו אסור אלא מפני מראית העין כגון בדין זה אם יש סכנה בדבר כגון אם ימות אם לא ישתה מותר לשתות ואין בזה משום יהרג ואל יעבור (ר"ן פ"ק דעו"כ) ועיין ביאור הגר"א שם שחולק גם על זה ובמקור מים חיים על הגליון דחה דברי רבינו הגר"א ז"ל ועיין יו"ד סי' קנ"ז ס"ג ובביאור הגר"א שם והלבוש סי' ק"נ כתב נמי דבמקום סכנה לא יהרג כיון שאין איסורם אלא משום מראית העין ע"ש. ומבואר מכל הנ"ל דליכנס בבית תיפלתם בזה"ז הוא איסור גמור רק במקום סכנה דפק"נ התירו להציל את עצמו וסמכינן אמקילין שהגם שיש בזה ג"כ מחמירין וכמ"ש הב"ח בשם התוס' שאנ"ץ מכאן למדנו במקום שיש פק"נ מותר ליכנס ודלא כרשב"א וכנראה שכן הוא הסכמת האחרונים ז"ל.
וכרגע מצאתי בדרכי תשובה יו"ד סי' ק"נ אות ב' שהביא משו"ת חיים ביד סי' נ"ו אמ"ש המחבר מצוה להתרחק מדרך ע"ז וכתב דכ"ש הוא שאסור לכנוס לבית שיש שם ע"ז שזה בודאי אסור, ואף על גב דבזמן הזה ליכא עובדי ע"ז כמ"ש הפוסקים לענין כמה דברים זה הוא רק לגבי הגוים כי רק מעשה אבותיהם בידים, אבל בית תיפלתם מקום שמקטרים ועושים עבודתם זכר לע"ז של הקדמונים בודאי דין בית ע"ז יש לו, וגם לו יהיה שאינו בית ע"ז ממש מ"מ עכ"פ סרך טומאה מסט"א הוא, וכתב בעובדא שאיזה ישראלים נכנסו לבית תיפלתם לכבוד השררה בודאי עשו שלא כתורה ועברו על דת יהודית בזה וצריכין טבילה ומלקות וליתן כל מלבושיהם שנכנסו בהם לעניים מרודים כי היכא שתהוי להו כפרה ע"כ ע"ש באריכות ודו"ק.
והנה מה שכתב דאע"ג דבזה"ז ליכא עובדי ע"ז ונראה כמספקא ליה בזה שהרי וגם לו יהיה שאינו בית ע"ז ממש באמת תמוה שהרי בגמ' שבת שם כבר אמרו שהללו רק מנהג אבותיהם בידיהם וא"כ כבר אמרו ז"ל דאעפ"כ לא יכנס שם רק מפני הסכנה ופק"נ אבל בלא פק"נ וסכנה אסור ליכנס בבית ע"ז שלהם הגם שהם רק מעשה אבותיהם וכמ"ש רש"י להדיא שבת הנ"ל שהללו אין אינן מכירים שבכך גדלו וכך למדום אבותם והוא פשוט, ומיהו למדנו מדבריו ז"ל דהנכנס בבית תיפלתם לאחר שיצא צריך טבילה ומלקות וליתן כל מלבושיהם לעניים מרודים והגם שודאי הוא של קנסה מ"מ הרי איסור ודאי הוא וכתב שעשו שלא כתורה ועברו על דת יהודית הגם שהלכו לשם כבוד השררה. ולפ"ז בדידן נמי בדרך פשטות לא ראיתי היתר ליכנס בבית תיפלתם כלל הגם שהוא בשביל פרנסה….
איברא דאולי בנידון דידן יש להתיר מטעם אחר לפ"מ שנראה הרי מקום האסיפה אינו בתיפלה שלהם אלא הוא בחדר מחוץ למקום ע"ז שלהם אלא שאין דרך אחר ליכנס באותו החדר רק שיעבור דרך התיפלה שלהם, ואותו החדר דרכם להשכיר לאסיפות כה"ג אפשר דמותר לעבור דבית תיפלתם לא הוי אלא כעין קפנדריא והו"ל כהא דמבואר ביו"ד סי' קמ"ט דהיכא דיש דרך לעיר אחרת ואין לו דרך לעבור רק דרך בית שלהם מותר ליכנס כדי לעבור דרך עליה והכ"נ כן הוא. ושוב העיר לי חתני כבני הרה"ג בנש"ק מוה"ר י"י ביעדערמאן שליט"א מדברי הריטב"א ע"ז י"א ע"ב שכתב בד"ה עיר שיש בה ע"ז חוצה לה מותר וכו' ולפ"ז אסור ליכנס לבית ע"ז במקום שאין רגילין הגוים ליכנס לשם אלא לצורך ע"ז בלבד. אבל אם יש שם חצר לדון, או שדרכם ליכנס שם לעשות צרכיהם או לעבור שם דרך קפנדריא מותר ואפילו במקום הפסד ממון בלבד דהוה ליה כהא דתנן שאם אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר וכו' ע"ש ע"כ. מבואר דאם דרכם לעבור שם דרך קפנדריא מותר בשביל הפסד ממון עכ"פ, וא"כ בדידן נמי אם חדר האסופות הוא אחר בית ע"ז שלהם והם עושים בית ע"ז קפנדריא לעבור דרך שם לאותו חדר או אולם של אסופות כיון שיש לחוש להפסד ממון ויוכל ח"ו לאבד את כל פרנסתו שפיר יכול לסמוך וליכנס אם אין שם דרך אחר ליכנס.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.