הזזה על גבי הפלטה בשבת

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מה דין פלטה חשמלית לגבי איסור בישול בשבת? ב) האם ישנו הבדל האם התבשיל בהיותו בצד הפלטה היתה יד סולדת בו, או לא? ג) האם ישנו הבדל האם מדובר בתבשיל המבושל כל צורכו? ד) האם ישנו הבדל האם באמצעות הזזה זו יעלה התבשיל רתיחה מצד איסור מגיס?

ראשית יש לציין שפלטה חשמלית שאין בה כמה מצבים להגדלת האש נחשבת כמו כירה גרופה וקטומה, שמותר להשהות עליה תבשילים מערב שבת. ובשבת ניתן להחזיר עליה את הקדרות באם נתקיימו תנאי החזרה כמבואר בשולחן ערוך סימן רנג.

ולעניין הזזת קדירה ממקום למקום על גבי הפלטה, הנה אם מדובר בקדירת תבשיל שאינה מבושלת כל צורכה, אזי וודאי שאסור להזיזה ממקום למקום על גבי הפלטה, ממקום פחות חם למקום יותר חם (כמו מצד הפלטה לאמצע הפלטה), וזאת מפני שבפעולה זו הרי הוא מקרב את בישול הקדירה, וכל קירוב בישול בשבת אסור מהתורה מצד איסור מלאכת מבשל בשבת.

ובזה עצמו יש להעיר, שאם מדובר בתבשיל שיש בו בשר עופות, שהתבשיל עצמו נתבשל כל צורכו, אך העצמות של העוף לא נתבשלו כל צורכן (שהן עדיין קשות), הנה אם מדובר בעיר שרגילות הרבה מהאנשים שבה ללעוס העצמות כשהן מתרככות בשביל ה'מח' הנמצא בהן, או אם דרכו של אדם זה לעשות כן (אף אם רוב אנשי העיר לא עושים כן), אזי יש להקפיד שאף העצמות יהיו מבושלות כל צורכן.

ולכן באם מדובר בתבשיל שיש בו עוף עם עצמות, ודרכו ללועסן כשהן מתרככות, ולא הגיעו העצמות לבישול האמור, אזי אף אם התבשיל בכללותו כבר מבושל כל צורכו, מכל מקום כיון שהעצמות עדיין לא נתרככו, יהיה אסור עליו להזיז הקדירה ממקום פחות חם למקום יותר חם משום איסור בישול (שבת כהלכה פרק חמישי אות יט).

ולפי זה כל מה שיש לדון בשאלה זו להיתר הוא רק באם התבשיל המדובר נתבשל כל צורכו מכל מה שדרכו של אדם זה לאכול.

אך אם מדובר בקדירת תבשיל המבושלת כל צורכה, ויש בה למשל רוטב, ומעוניין שתצטמק יותר ויתמעט הרוטב, או שלא יהיה רוטב כלל, והקדירה מונחת בריחוק ממרכז החום, ומעוניין להקרבה בכדי שתחמם יותר, מותר לקרבה.

אמנם בזה עצמו נחלקו הפוסקים בהיתר הדבר: יש סוברים שההיתר הוא דוקא אם מערב שבת נטל קדירה מעל האש והניחה מיד מבלי שיסיר אותה מידו על גבי הפלטה (או 'בלעך'), במקום שאין התבשיל יכול להגיע בו ליד סולדת בו (כגון שאין לו מספיק מקום בפלטה והניח קדירה אחת בקצה ממש ומקצתה חוץ לפלטה, אמנם המקום בו מונחת הקדירה חומה רב שהיד סולדת בו. וכמו כן ההיתר הוא דוקא אם היה בדעתו שבשבת יזיזנה למקום חם יותר (כמו למשל שלאחר שיטול מקצת הקדרות בלילה לצורך הסעודה יזיז הקדרות שלצורך מחר לסעודת היום לאמצע הפלטה), אזי מותר אם הוא מבושל כל צורכו. ואם הסיר מידו את הקדירה או לא היה בדעתו כן, אסור (שבת כהלכה פרק י' אות יז על פי פסק הגרש"ז אויערבך).

ויש מתירים בכל אופן אם הקדירה מבושלת כל צורכה, אף ללא תנאי חזרה, כל עוד מונח על גבי מקום שהיד סולדת בו, אף שהקדירה אין היד סולדת בה (אגרות משה חלק ד' סימן סא). ובספר נשמת השבת סימן כט כתב הטעם מפני שכל הפלטה נחשבת כמקום אחד, ואין בהזזה עליו ממקום למקום הגדרת חשש 'נראה כמבשל', ולכן אין צורך בתנאי חזרה.

ולמעשה כתב שם, שיש להתיר אם בדעתו היה להזיזה בשבת ממקום למקום, כאשר מקום הקדירה עליו יושבת בפלטה – היד סולדת בה, ואם ישבה במקום שאין היד סולדת בה, אסור להזיזה מכל מקום - למקום שהיד סולדת בה.

העולה מכל האמור: שהזזת תבשיל ממקום למקום על גבי פלטה תהיה מותרת בתנאים הבאים: א) שהתבשיל יהיה מבושל כל צורכו (וזה כולל כל מה שרגילותו לאכול מהתבשיל – אפילו עצמות). ב) שהמקום בו היתה מונחת הקדירה היא בדרגת חום ש'היד סולדת בו'. ג) כאשר היה בדעתו מערב שבת להזיזה למקום החם יותר בהמשך השבת.