הגאולה כבר כאן? - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

הגאולה כבר כאן?

  • שאלה

הייתי מאד רוצה להבין (לפי ערך) מה המשמעות של האמירה של הרבי שהגאולה כבר כאן ורק צריך לפקוח את העיניים ולראות, ומה ההשלכה של זה, שהרי לכאורה אם אנו לא רואים אז לגבינו זה לא ממש נמצא , הרי צריך להביא את הגאולה כך שכולנו נראה אותה, ועד שזה לא קורה מה מוסיפה הידיעה שבפנימיות היא כבר כאן? ובכלל איך אפשר לומר שהגאולה כבר כאן? הרי עניין הגאולה זה גילוי של מה שהיה בהעלם, (אלופו של עולם) וכל עוד אין את הגילוי זה במהותו הפוך מכל עניין הגאולה? ומה ההבדל בעצם בתקופה זאת שהגאולה כבר כאן רק שאנו עדיין לא רואים אותה, לגלות בכלל, שבורא העולם נמצא ואנו לא רואים אותו? תודה רבה!!

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
  • תשובה

האמת היא, שקשה להגיד פירושים בדברי הרבי, ובפרט בעניין כזה מהותי, ובכל אופן יש לומר בעניין זה בבחינת "דרך אפשר".


אחד מהיסודות הגדולים בחסידות, היא שסיבת ירידתינו לעולם, וסיבת הגלות וכו' היא בכדי לעשות את עבודת הבירורים. כידוע, שבזמן חטא עץ הדעת, וקודם לזה, בתהליך הרוחני של שבירת הכלים, נפלו ניצוצות של קדושה לתוך הקליפה, ותפקידנו להעלות אותם. ביציאת מצרים העלנו ר"ב נצוצות ("וגם ערב רב עלה איתם"), ולאחר מכן במשך כל הדורות העבודה היא להעלות את השאר (וכידוע ההסבר בתורה אור על אריכות הזמן הגדולה – על פי החלוקה לניצוצות כלליים וניצוצות פרטיים, נשמות כלליות ונשמות פרטיות). זה ברור שהעיניים שלנו, הם "עיני עגל", ואין אנו רואים כלום מבחינה רוחנית. אנחנו יכולים לראות משהו אחד והאמת היא הפוכה לגמרי. למרות זאת, יש צדיקים וכו' שיש להם ראיה רוחנית, שרואים את האמת לאמיתתה. באם היו שואלים צדיק לפני 400 שנה, האם העולם מוכן לגאולה? האם הסתיימה העבודה? הוא היה עונה – לא!. יש עוד ניצוצות של קדושה שלא התבררו. הוא בראייתו הרוחנית רואה שיש עדיין דברים הדורשים תיקון. ועל דרך מה שהמשיח ענה לבעש"ט "לכשיפוצו מעיינותך חוצה, ויתגלה לימודך בעולם" וכו'. כלומר שיש כמה וכמה תנאים, שאז יכול להיות "קאתי מר". אמנם, ברור, שכל הדברים הדורשים תיקון, אין הם משנים את האמת האלוקית, שאין עוד מלבדו. וכפי שמוסבר באריכות בחסידות, שהאמת האלוקית היא שהדבר ה' מחיה ומהווה את כל הכל בכל רגע, והכל חלק ממנו וכו'. אבל זה מצד המבט של הקב"ה כביכול. מצד מלמעלה למטה. כלומר, כיון שאנו יודעים שהצמצום לא כפשוטו, וכל ההסתר הוא רק לגבינו וכו', הרי ברור הדבר שמצד הקב"ה שום דבר לא מסתיר, והכל חלק ממנו. זה נקרא יחודה עילאה. אבל בו בזמן גופא – אנו אומרים – שאותו הקב"ה, עשה צמצום (לעיניינו) והוא רוצה שאנו נעשה עבודה בגדרי העולם, ונבצע את התכלית וכו'. הן אמת, שמשיח יכל להגיע גם לפני 200 שנה, בבחינת "אחישנה", או בכל אופן אחר, שהרי מי יאמר להקב"ה מה לעשות, ואין הוא מוגבל וכו', וברגע אחד יכול לתקן את העולם וכו'. ואף על פי כן, מצד מצב העולם בראיית "דעת תחתון", יש חלקים שלא תוקנו. זה היה נכון עד הדור האחרון. בא הרבי ואומר לנו, תדעו לכם, שהעבודה הסתיימה. התבררו כל הבירורים. עשינו מה שנצרך. הכל מוכן לגאולה. אמנם גאולה זה עניין של גילוי, ועדיין אין גילוי בפועל. אבל הרבי רואה בראייתו הרוחנית, את האמת, שהעולם מצד עצמו מוכן לגאולה, ולא רק מצד המבט של הקב"ה שאין עוד מלבדו וצמצום לא כפשוטו. אנו לא רואים שום הבדל, זה נראה לנו אותו דבר בדיוק. אז מה? לנו יש עיני עגל. וכמשל הידוע שה"עז" שהיתה בליובאוויטש, גם ראתה את הרבי, ולמרות זאת נשארה עז. אבל הרבי בחסדו, גם נותן לנו קצת לראות את זה, הוא מספר לנו שנפילת הקומניזם זה חלק מהכנה לגאולה, שניסי מלחמת המפרץ וכו'. יבוא מישהו וישאל – הרי מאז קרו גם דברים הפוכים ולא מובנים?  אנו מאמינים לראיה של הרבי שהיא ראיה רוחנית שרואה את האמת. כלומר, מה שהתחדש באמירה של הרבי, שהאלוקות יכולה להתגלות לא רק מצד הבורא (שזה היה תמיד), אלא גם מצד התחתון ומצד העולם. וזה שאנו לא רואים את זה בפועל, אין זה משנה את האמת. וביחד עם זה צריך לומר, שמי שמקושר לרבי, הרי יש לו כנראה את הכלים ואת המוסגלות לראות כיום בצורה מוחשית, בחיים הפרטיים שלו, ובעולם בכלל, להציב את עצמו במצב של גאולה. כי כנ"ל פעם, גם אם היה רוצה לא היה יכול, כי העולם מצידו הסתיר, ואילו כיום, אין הדבר תלוי אלא בו, כי מצד מצב העולם הרי הוא מוכשר לגאולה. וזה כנראה המטרה בהבהרה הזו של הרבי – שנדע שההעלם וההסתר כיום הוא לא אמיתי (מצד שהעולם לא התברר) אלא רק בראיה שלנו, ובגישה שלנו לעניין.

מקורות

דילוג לתוכן