fbpx

נושא: צדקה

האם ניתן לקבל תרומות מגויים לבית הכנסת או לעניים?

האם ניתן לקבל תרומות מגויים לבית הכנסת או לעניים?

מותר לקבל תרומות ונדבות מגויים (בין כסף, בין חפץ מסויים) – לצורך מצווה של רבים, כגון בית כנסת, מקווה, בית רפואה וכדומה – אף בפרהסיה.


אמנם 'מעות לצדקה' – (לצורך עניים) – אסור לקבל מהן בפרהסיה, אלא רק בצנעה. ובדיעבד, אם אין באפשרותו לחיות רק מצדקה של ישראל, ואינו יכול ליטול מהן בצנעה, מותר לו ליטול אף בפרהסיה.

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה (סימן רנד סעיף א): אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא. ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל, ואינו יכול ליטלה מעובדי כוכבים בצינעא, הרי זה מותר.


ובט"ז יורה דעה (שם ס"ק ב) ביאר הטעם וז"ל: וקשה אמאי התירו לקבל בצינעא ולא איכפת לן במה שיהיה לעובד כוכבים זכות בזה.. ונראה לי שאין זכות אלא כשהעובד כוכבים מכוין דוקא לעניי ישראל ובזה מייקר שם ישראל, – בזה יש זכות גדול כגון הכא .. שהעיקר בשביל עניי ישראל בזה הקפידו.. משא"כ כשהעובד כוכבים אין כוונתו דוקא על ישראל, אלא הוא מצד טבעו רחמן על כל הפושט יד, אין זה זכות גדול .. כן נ"ל עיקר.


ובסעיף ב: שר עובד כוכבים ששלח ממון לישראל לצדקה, אין מחזירין אותו משום שלום מלכות, אלא נוטלין ממנו וינתן לעניי נכרים בסתר, כדי שלא ישמע השר. הגה: וי"א דיעשה בהן מה שצוה לו המושל. (כך משמע מפירוש רש"י ותוספות מעובדא דאימיה דשבור מלכא). וכל זה דוקא כשנותנין מעות לצדקה, אבל אם מנדבין דבר לבית הכנסת, מקבלים מהם.


ובשולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה (סימן רנט סעיף ד): עובד כוכבים שהתנדב מנורה או דבר אחר לבית הכנסת, מקבלים ממנו. והוא שיאמר: בדעת ישראל הפרשתי אותה. ואם לא אמר כן, טעון גניזה.


ובערוך השולחן (שם סעיף יד): צריך שיאמר בדעת ישראל הפרשתיה, כלומר, שישתמשו בה בבהכ"נ כמו שהישראל מנדב. אבל אם לא אמר כן טעון גניזה דחיישינן שמא כוונתו לכוכבים, או אפילו אם כוונתו לשמים שמא כוונתו לקרבן. [עי' רש"י ערכין ו']. ונראה לי דעכשיו לא שייך זה, דכוונתם לשמים ולא לשם קרבן, אלא לנדבה לבהכ"נ – וכן המנהג.