Ask The Rabbi

נושא: תפילין ומזוזות

האם מותר לעשות קיצור דרך להליכה, דרך 'בית קברות' של גויים?

האם מותר לעשות קיצור דרך להליכה, דרך 'בית קברות' של גויים?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ישנו איסור ליהנות מבית קברות. ב) האם האיסור הוא רק בבית קברות של יהודים או גם של גויים. ג) מה נכלל בגדר הנאה. ד) האם ישנו הפרש בין הנאה מהקברות עצמם או על כל פנים מדבר המשמש להם ממש או קרוב אליהם בקירוב ארבע אמות, או שהאיסור כולל את כל השטח שהוקצה לבית הקברות.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שסח סעיף א, שבית הקברות, אסור לנהוג בהם קלות ראש, כמו למשל להתפנות שם לצרכיו, או לאכול ולשתות שם, ואין קוראים ואין שונים שם בתורה, ואין מחשבים שם חשבונות. כמבואר בבית יוסף בשם רבינו ירוחם). ואין מרעים בהם בהמות, ואין מוליכים דרכם את אמת המים, וכן לא יטייל בהם לקפנדריא – שישמשו לו כמעבר וקיצור הדרך - מצד זה לצד זה, וכן לא ילקט מהם עשבים, ואם ליקט, או שצריך ללקט אותם לצורך בית הקברות, שורפם במקומם.
ויש שדקדקו ודימו דברים אלו באיסור בית קברות לבית הכנסת, שמה שאין נוהגים בהם קלות ראש, הכוונה היא לגבי לאכול ולשתות שם, כמו ששנינו שם מקודם לעניין בית הכנסת, שאין נוהגים בהם קלות ראש - שאין אוכלים בה ואין שותים בהם ואין מתקשטים בהם ואין מטיילים בהם. ואמנם במשנה שם שנו עוד דברים, שאין מפשיטים בתוכו חבלים, ואין פורשים לתוכו מצודות, ואין שוטחים על גגו פירות, ואין עושים אותו קפנדריא לקיצור הדרך, וכל דברים אלו הם בכלל קלות ראש.
ומטעם זה קיצרה כאן הברייתא ורק הוסיפה שאין מרעים שם בהמה ואמת המים וליקוט עשבים, שכל אלו לא שייכים לעשות אותם בבית הכנסת, ולכן מנה אותם רק כאן בבית הקברות, ומאידך מנה בבית הכנסת הספד בקלות ראש, וזה לא שייך בבית הקברות שעיקרו להספד. כמבואר בערוך השולחן. והטעם בכל זה הוא מפני כבוד המתים.
ועל פי זה שקיצור הדרך הוא בכלל חוסר כבוד המתים בבית קברות, ממילא לא שייך הדבר בבית קברות של גויים, כמבואר בשאלות ותשובות בית שערים חלק יורה דעה סימן תלו, שכתב, על דעת הסובר שלדעת המשנה למלך בפרק יד מהלכות אבל הלכה כא, שגם מת גוי אסור בהנאה מהתורה, ואם כן אסור לקרב הדרך - דרך בית קברות של גויים, מאחר ונהנה בקיצור הדרך, כמו שאסור לעשות קפנדריא.
וכתב על כך, שאין בזה חשש כלל, מאחר וקפנדריא ודאי לא שייך בבית קברות של גויים, שהרי כל האיסור של קיצור הדרך הוא אסור רק משום כבוד המתים כמבואר בסימן שסח, וזה לא שייך בקברי גויים, ומשום איסור הנאה גם כן אין בזה, שהרי הקברים הם בגדר דבר המחובר לקרקע ואינו נאסר, ועוד שאפילו על הקברים גם כן מותר ללכת, שהרי אינו נהנה במה שיש שם קבר, ואדרבה אלו לא היה שם קבר היה נוח יותר ללכת שם יותר כמבואר בתשובות יד אליהו סימן צד, ואין איסור אלא רק בבית קברות של ישראל מפני כבודם של מתים, וזה לא שייך בבית קברות של גויים.
והנה נחלקו האחרונים, האם האיסור בבית קברות הוא רק במקום הקברות או על כל פנים בקירוב ארבע אמות אליהם, או בכל השטח שהוצקה לבית הקברות, שלפי החתם סופר ביורה דעה סימן שלה, כל השטח שהוקצה לבית קברות נאסר כקדושת בית הכנסת, ולפי החזון איש שם בסימן רט סימן קטן טו, דוחה סברה זו וסובר שלא אומרים לעניין בית הקברות שכולו הוקצה, אלא רק שטח הקברים עצמם.
העולה מהאמור: שהרוצה לעשות קיצור דרך – דרך בית הקברות של גויים, יכול לעשות זאת, ואפילו אם צריך ללכת דרך שטח הקברים עצמם.
אמנם בבית קברות של יהודים, לא יעשה קיצור דרך – דרך בית הקברות. ואמנם המקל לעשות קיצור דרך – לא בשטח הקברים עצמם, או קרוב אליהם ארבע אמות, אלא בשאר השטח של בית הקברות שרק הוקצה לקבורה, אך לא קבורים שם עדיין מתים, יש לו על מי לסמוך.

מקורות