בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש בשעון חשש איסור מוקצה. ב) האם ישנו חשש איסור מצד שיש בו לחצנים דיגיטליים. ג) האם ישנו חשש איסור כאשר אין בו לחצנים דיגיטליים, אך יש בו כפתור לסיבוב ידני של המחוגים - אך השעון עובד על בטריות. ד) האם יש בלבישת שעון משום דרך חול וזלזול שבת.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שח סעיף נא, ששעון המורה על השעות, בין שהוא של חול - שהוא כלי שממלאים בו חול, והחול יוצא דרך נקב מתחתיתו ועשויה כעין קוים - לשער בו את השעות, ובין שהוא של מין אחר, כמו שעון שמש, שהוא עשוי חוליות להכיר בו השעות כאשר הצל מגיע לאיזה חוליה, יש להסתפק אם מותר לטלטלו. וכבר פשט המנהג לאסור.
וצד האיסור הוא מצד שזה דומה כאילו מודד האדם את הזמן או את הצל, והרי זה בכלל כלי שמלאכתו לאיסור, שהרי מדידה בשבת אסורה - כשאינה של מצוה, ואפילו אם הוא לומד על ידו, מכל מקום עיקר המדידה אינה של מצוה. ומכל מקום כאשר צריך לו לגופו או מקומו בוודאי מותר, שהרי הוא כלי. (משנה ברורה).
בנוסף הביא שם, שכל המנהג לאסור הוא דוקא בשעונים שלהם כמו אלו המובאים לעיל, אבל בשעונים שלנו יש להתיר כמבואר בפרי מגדים. אולם דוקא השעונים הקטנים, אבל הגדולים אסור לטלטל אותם. ואפילו אותם שעונים העומדים בתיבה על הקרקע - יש להחמיר בטלטולם - אם לא לצורך מקומו, כמבואר בשערי תשובה.
וכתבו הפוסקים, שכמו כן יש להתיר בטלטול את כל שעוני השולחן והשעונים מעוררים למיניהם, שבזמנינו אין בהם כלל דין מוקצה. כמבואר בשמירת שבת כהלכתה פרק כח הערה מו בשם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, שאפילו שעונים של זמנינו העובדים עם בטריות, מכל מקום דינם כמו כלי שמלאכתו להיתר, כי הבטריה משמשת לשעון ולא השעון משמש את הבטריה. אמנם אדם שרגיל בימות החול ללחוץ על לחצן האור או שאר הלחצנים, צריך לעשות היכר שלא יכשל בכך בשבת בכך, כמו למשל להחליף את השעון מיד אחת שרגיל להיות בה ליד האחרת, או יניח איזה כיסוי - מדבקה וכדומה על גבי הלחצנים.
ואמנם גם בשעוני זמנינו, אם השעון הפסיק לעבוד מכל סיבה שהיא, חל עליו מיד דין מוקצה, כי כעת אינו ראוי יותר לכלום, כפי שמבואר בקצות השולחן בסימן קח הערה ג'. ונחשב מוקצה מחמת גופו. ואמנם בשאלות ותשובות ציץ אליעזר חלק ט' סימן כ' מצדד להקל בזה יותר כאשר השעון הפסיק לעבוד – אם זה לא מחמת קלקול השעון, אלא מחמת שנגמר לו הבטריה, כי אין זה גרוע יותר מדין דלתות הכלים שהתפרקו בשבת, שמאחר ועתיד לחזור ולחברם, אין עליהם דין מוקצה כפי שמבואר בסימן לפני כן.
אך אם השעון הפסיק לעבוד במקום שאינו פרטי, והוא מפחד עליו שלא יאבד או יגנב, אזי רשאי הוא להמשיך ללכת עמו עד מקום המשתמר, ולהניחו שם. ויש אומרים שמאחר והוא כבר על ידו, אזי למרות שהשעון הפסיק לעבוד, מכל מקום עדיף להשאיר אותו על ידו בכדי שלא יטלטלו בידיו ממש - תוך כדי שמורידו. ורק אם יוכל לסלקו מידו באחורי אצבעותיו כלאחר יד, אזי יותר טוב שיסלק אותו.
כמו כן, אם מדובר בשעון יפה ומהודר, שמי שלובש אותו מתהדר בו כתכשיט, אין עליו דין מוקצה, ואפילו אם הפסיק לעבוד מחמת קלקול שאי אפשר לתקנו, כפי שמבואר בקצות השולחן שם.
העולה מהאמור: ש'שעון יד' למרות שיש לו בטריה, וכן למרות שיש לו לחצנים דיגיטליים, מכל מקום הוא נחשב ככלי שמלאכתו להיתר, כי עיקר שימושו הוא להורות על השעה, שהוא דבר המותר.
[ומכל מקום, אם רגיל מידי יום ללחוץ על הכפתורים לאיזה צורך, כמו להאיר את השעון לראות בחשיכה, ראוי שיעשה איזה שינוי והיכר לשבת בכדי שלא יבוא ללחוץ מתוך הרגל, כמו למשל שיחליף את לבישתו ליד השניה. (ואמנם אם אין זה רגילות אצלו בתדירות יומית, מסתבר שאין צריך לעשות כל שינוי)].