Ask The Rabbi

נושא: גאולה ומשיח

האם מותר לטלטל תפילין בשבת לצורך גופו או מקומו?

האם מותר לטלטל תפילין בשבת לצורך גופו או מקומו?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ספרים יש בהם משום מוקצה. ב) האם יש הבדל בין סתם ספרים לספרי קודש. ג) האם תפילין נחשבים בגדר של ספרי קודש, או שהם בגדר אחר. ד) אם יש בכתבי הקודש דין מוקצה, אזי איזה סוג מוקצה הם נחשבים. ה) אם נאמר שיש בתפילין דין מוקצה, האם ישנו הפרש בין סתם טלטול לצורך גופו או מקומו, או לצורך התפילין עצמם שלא יבואו לידי זלזול וביזיון.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שח סעיף ד, שכלי שמלאכתו להיתר, מותר לטלטלו אפילו אינו אלא לצורך הכלי – כמו למשל שמא ישבר או יגנב. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלה. ואולם כתבי הקודש ודברי מאכל, מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל. וכתב הרמ"א, שתפילין אין לטלטל אותם כי אם לצורך גופו או מקומו.
וגדר כתבי הקודש, הם כל הספרים שמותר לקרוא בהם בשבת. ובפרי מגדים מצדד כשיטת אליהו רבה, שמגילה היא גם כן בכלל זה. וכן כתב רבינו ניסים בפרק כל הכלים דף מח עמוד א', דיבור המתחיל ומיהו. והטעם מבואר שם, שהרי הספרים לא נאסרו מעולם בדין מוקצה. אך צריך עיון ממה שנאמר במסכת גיטין בפרק הניזקים דף ס' עמוד א', שספרי הפטרה אם לא היה מותר לקרוא בהם היה אסור לטלטל אותם, והרי כאן מבואר שהטעם הוא משום שספרים אל היו מלכתחילה בכלל האיסור. (עולת שבת).
והנה בטורי זהב כתב שהבית יוסף הביא את דברי המהרי"ל חביב בזה, שמתיר את הטלטול בתפילין, שלא כספר אחד שאוסר הטלטול מטעם מוקצה - כיון שאסור בהנחת תפילין, שהרי כתבו התוספות שאין איסור בהנחתם בשבת מעיקר הדין. ולכאורה תמוה, שהרי מכיוון שהיתר הטלטול תלוי במה שאין איסור בהנחתן, הרי כבר פסק הבית יוסף והשולחן ערוך בסימן לא שיש איסור בהנחתן בשבת ויום טוב כדברי הזוהר, ואם כן ברור שאיסור הטלטול הוא מטעם מוקצה, ולמה הסכימו הבית יוסף והרמ"א כאן להתיר הטלטול, ומסיים בצריך עיון.
והיתר הטלטול בתפילין הוא למרות שאין בהם תורת כלי, מכל מקום כיון שאין איסור בשבת בהנחתם, אלא שאין צריכים בשבת הנחת תפילין מפני שהוא עצמו אות, לכן מותר לטלטלם. ואמנם ממשמעות לשון הגמרא משמע שיש איסור בהנחתם בשבת ויום טוב. וכן משמע מדברי הזוהר חדש בשיר השירים. ונראה שאפילו משום שלא יגנבו מותר לטלטלם. וכן מוכח מדברי הגמרא במסכת ביצה דף טו, שמשלחים תפילין ביום טוב, ואם הוא אסור בטלטול איך מתירים בשילוחם.
וגדר צורך בהיתר טלטולם הוא כמו למשל בכדי שלא יגנבו או שלא יתקלקלו בשמש וכיוצא בזה. ואמנם הטורי זהב והמגן אברהם מחמירים וסוברים שתפילין נחשבים כלי שמלאכתו לאיסור שהרי אסור להניחן בשבת ועל כן אין לטלטלם כי אם כאשר צריך לגופן, כמו למשל בכדי שישמרו אותו מהמזיקים, או לצורך מקומם, ומכל מקום במקום הדחק יש להקל כדעה הראשונה (משנה ברורה).
וכן פסק בשולחן ערוך הרב סעיף יט כתב, שהתפילין אין דינם כספרי הקודש ולא אפילו ככלי שמלאכתו להיתר, שהרי אסור לצאת בהן לרשות הרבים, וכל דבר שאסור לצאת בו אסור ללבשו כלל בשבת אפילו בתוך הבית - שמא ישכח ויצא. ואף למתירים שם ללבוש בבית, מכל מקום אין התפילין כלי שמלאכתו להיתר, הואיל והם מיוחדים ללבישה לשם מצוה, ובשבת אסור ללבשן לשם מצוה. לכן אסור לטלטל אותם אפילו לצורך עצמם, כמו להצניעם שלא יגנבו, אם הוא מקום שרוב הגנבים המצויים שם הם ישראלים - שלא יבאו התפילין לידי בזיון בידם.
אבל לצורך גופם כגון בשביל שישמרו אותו מהמזיקים, או לצורך מקומם, מותר לטלטל אותם כדין כלי שמלאכתו לאיסור, שמכל מקום יש עליהן תורת כלי ומלבוש, שהרי היוצא בהן לרשות הרבים פטו,ר הואיל והן דרך מלבוש ותכשיט כמבואר בסימן שא.
העולה מהאמור: שתפילין יש להם דין מוקצה כמו כלי שמלאכתו לאיסור, ולכן אסור לטלטל אותם לצורך עצמם בכדי של יגנבו או שלא יתקלקלו בשמש. ורק לצורך גוף האדם או מקומם הנצרך לאדם – מותר לטלטל אותם.
ואמנם אם מדובר שהתפילין יכולים להגיע לידי ביזיון, מותר לטלטל אותם אפילו לצורך זה, למרות שאין האדם צריך לגופם או מקומם. (כמו כן, יכול האדם לטלטל אותם על ידי 'הערמה', על ידי שיצטרך את מקומם לאיזה שימוש כל שהוא, ועל ידי כך יטלטל אותם למקום שחפץ).

מקורות