Ask The Rabbi

נושא: הלכה

האם ישנו בעיה וחשש ללבוש בגד בצבע אדום?

האם ישנו בעיה וחשש ללבוש בגד בצבע אדום?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ישנו איסור ללבוש בגד בצבע אדום. ומה טעם האיסור. ב) האם ישנם עוד צבעים שאסור או שזה רק בגד אדום. ג) האם זה קשור ותלוי בגורם מסויים הניתן לשינוי, או שזוהי בעיה הלכתית תמידית שאינה ניתנת לשינוי. ד) האם האיסור הוא גם בלבוש אינו גלוי, או רק בלבוש הנראה לאחרים.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך יורה דעה הלכות חוקות העובדי כוכבים סימן קעח סעיף א, שאסור ללכת בחוקות העובדי כוכבים, ואסור ליהודי להדמות להם. ולכן לא ילבש מלבוש המיוחד לגויים. ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם. ולא יגלח את צדדי ראשו ויניח השער באמצע. ולא יגלח השער כנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח פרוע מאחוריו. ולא יבנה מקומות כמו בנין היכלות של עובדי כוכבים כדי שיכנסו בהם רבים, כמו שהם עושים.
וכלל הדבר מובא ברמ"א, שיהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו. וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות, כמו למשל שנהגו ללבוש מלבושים אדומים, והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות, או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר שיש לחשוש בזה משום דרכי האמורי, ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם, אבל דבר שנהגו בו לתועלת, כמו שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן, מותר ללבוש אותו. וכן מה שעושים משום כבוד או מטעם אחר, מותר.
והנה בשפתי כהן כתב הטעם בלבושים אדומים, מפני שאין דרך הצנועים להיות אדומים בלבושם, וצבע השחור הוא דרך צניעות והכנעה, וכמאמר חכמים, שאדם שיצרו מתגבר עליו, ילבש שחורים ויתעטף שחורים, ועוד שמסורת בידינו להקפיד על לבישת האדום לבני עמנו.
וכן בערוך ערך 'כרבל' כתב, שבפרק מי שמתו, בנוגע לסיפור על האשה שלבשה כרבלתא בשוק, שהכוונה היא לבגד אדום כמו הכרבולת של התרנגול, שאין דרך בנות ישראל להתכסות בו, שהוא פריצות ומביא לידי עבירה, ומבואר בדבריו שלבישת אדום היא דרך פריצות.
והנה זהו דוקא באדום, ולא בשחור, וכפי שמבואר בשאלות ותשובות מהרי"ק סימן פח, שעד היום מסורת בידינו להקפיד על לבישת האדום לבני עמינו. אבל אם היו הכותים עושים רצועותיהם שחורות, מכל מקום לא היו הישראלים משנים מהם, כי אם לא כן, לא היה לרב אלפס לומר לפי שהגוים הם נוהגים באדום, אלא כך היה לו לומר אפילו שרוך של נעל אסור, וכמו למשל אם הגוים עושים רצועות סנדליהם בצבע אחד, והישראלים מצבע אחר. אלא ודאי מזה שהוצרך לפרש הצבעים, משמע מכך שבדוקא כתב שחור ואדום.
ומשום כך תלה רבינו אלפס האדום בגוים והשחור ביהודים. ומה שנשענו האוסרים על דברי רבינו משה שכתב שיהיה הישראל מובדל מהם במלבושיו ושאר מעשיו, אין משם ראיה כלל, כי פשוט שלא חייב להשתנות מן הגוי בכל דבר, אלא כפי הגדר שכתב אחר כך, שלא ילבש במלבוש המיוחד להם, ולמה לו לומר המיוחד להם, שיאמר לא ילבש במלבוש הדומה למלבושים, אלא ודאי שלא נאסר אלא במלבוש שכבר נתייחד אליהם ופרשו הישראלים ממנו משום צניעות.
נמצא, שישנם שתי טעמים שלא ללבוש בגד אדום, או משום מנהג הגויים, וזה לא נוהג בזמן הזה שאין זה מנהג הגויים, כמבואר בדרכי תשובה, וטעם נוסף משום שהוא בגד של פריצות, ועוד מבואר שבגד שחור מראה על צניעות והכנעה. ובדרשות החתם סופר חלק ב' דף רמד עמוד ב בהערה כתב, שהחתם סופר הקפיד מאוד שבגד אדום לא יראה ולא ימצא בביתו.
אולם מי שהוא קרוב למלכות וצריך ללבוש במלבושיהם ולדמות להם, מותר בכל. וכפי שמבואר בטורי זהב, ואף על פי שכל הנזכר בסימן זה הוא בכלל ובחוקותיהם לא תלכו, ואין כח לחכמים לעקור דבר מן התורה מכל מקום, כאן זה שונה, מכיון שלא פירשה התורה שום דבר ומסרה לחכמים והם ראו להתיר זאת לקרובים למלכות.
העולה מהאמור: שבגד אדום מצד עצמו מורה על פריצות, ויש בלבישתו משום הליכה בדרכי הגויים. ואף אם כיום לא מצוי באותו המקום והזמן שהגויים לובשים זאת בקביעות, מכל מקום מסורת בידינו שהוא צבע המורה על פריצות ומביא לידי עבירה. ועל כן אין ללבוש אותו בכל אופן.
ואמנם אם הוא לבוש שתחת הבגדים, מסתבר שאין איסור בזה, מאחר והאיסור הוא רק על לבוש הנראה.

מקורות

ראה פסקי תשובות ח"א עכ"ו