האם אפשר לעשות בעת בניית הסוכה לסוכת בית הכנסת שם יאכלו אנשי הקהילה בחג מקום לנרות החג באופן שמעל המקום שמדליקים אותם לא יניחו סכך אלא יניחו קרש רחב וגדול מעל אותו המקום כדי שבמקרה שירד גשם זה לא ירד על הנרות או שזה פוסל את הסכך?

כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם הסכך צריך להיות צמוד לדפנות. ב) האם הדפנות חייבות להיות ישרות או שיש מושג של דופנות שהולכות בצורה עקומה. ג) אם כן עד איזה שיעור אפשרי העיקום של הדופן. ד) האם יש אפשרות במקרה כזה לשבת ולצאת ידי חובת סוכה תחת אותו מקום שישנו את הדופן העקומה. ה) האם יש עניין שהנרות של החג והשבת יהיו בתוך הסוכה במקום שאוכלים בחג.
ראשית יש להביא את מה שכתוב בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן רסג סעיף ז' שההדלקה שעל שולחן השבת עליו אוכלים את סעודת השבת הם עיקר המצווה של הדלקת הנרות ובהדלקתם תלויה קבלת שבת והחג אבל שאר הנרות שמדליקים בתוך הבית שלא במקום האכילה כמו למשל בשאר חדרי הבית אינם עיקרה מצווה של מצוות הדלקת נרות ואין קבלת השבת תלויה בהם כלל לדברי כל השיטות ולכן גם אשה שהדליקה אותם עדיין זה לא נחשב שקיבלה את השבת ומותר לה לעשות אחרי ההדלקה שלהם מלאכות עד להדלקת הנרות שעל שולחן האכילה.
וכן כתב בהמשך הסימן שלכתחילה יש ליזהר לברך על הנרות שהם על השולחן האכילה ולא על שאר הנרות אפילו אלו שבתוך הבית אפילו אם רוצה אחר כך להניח אותם על השולחן כי עיקר המצווה הם הנרות שעל השולחן שעליו אוכלים לאור אותם נרות ולכן ראוי שתהיה הברכה על אותם נרות שמונחים במקום שהוא עיקר המצווה ומכל מקום מספיק שם נר אחד או לפי המנהג שתי נרות כנגד זכור ושמור שהם שני הדברות של שמירת השבת.
והנה בסימן תרלט סעיף ג' כתב לגבי הדלקת נרות בחג הסוכות שיש להדליק את הנרות בתוך הסוכה רק שאם מדובר בסוכה קטנה ובמצב כשה יש לחשוש שהנרות יתקרבו בסמיכות לדפנות הסוכה או לסכך והאש תיתפס בהם ותשרף הסוכה אז עליו להניח את הנרות מחוץ לסוכה אפילו אם מדובר שהם מונחים במנורה של זהב וזה נוי הסוכה.
והנה בסוכה גדולה מאוד אפשרי לעשות דופן עקומה במקרה שרוצים להניח את נרות החג או השבת בתוך הסוכה כפי שזה הדין לכתחילה והמצווה המובחרת שהם ידלקו במקום האכילה וכפי שמבואר בשולחן ערוך בסימן תרלב שהלכה למשה מסיני שקיבל מהקדוש ברוך הוא שסוכה כשרה בדופן עקומה כלומר כאשר הדפנות מתעקמים כלפי פנים והם מגיעים לסכך באופן עקום ולא בצורה ישרה.
ולפי זה אם מניח קרש רחב למעלה במקום הסכך כדי שיכולו להדליק שם את הנרות באופן שגם אם ירדו גשמים הם לא יכבו הדבר אפשרי אמנם יש להקפיד על כלל חשוב והוא שההלכה למשה מסיני שדופן עקומה כשרה הוא רק עד לשני אמות שזה במידות זמנינו לפי הגאון רבי חיים נאה כשני מטר או יותר מדוייק מטר תשעים וארבע ולפי זה יש להקפיד שרוחבו לא יכנס יותר משיעור זה מעל הסוכה.
דבר נוסף יש להקפיד והוא שלמרות שההלכה למשה מסיני הכשירה את הדופן העקומה עד שני אמות והסוכה כשרה מכל מקום אין לשבת תחת אותו מקום שישנו העיקום של הדופן כי זה לא כשר למצוות הישיבה עצמה אלא רק לגבי זה שזה לא פוסל את הסוכה ולמרות שמדובר שדופן זו היא נכנסת במקום אחד בלבד של הסוכה כלל שאר הסוכה כשרה ורק שתחת אותו המקום אין לשבת.
העולה מהאמור: שלכתחילה יש עניין להדליק נרות שבת וחג בתוך הסוכה מאחר ועיקר מצוות הדלקת הנרות הוא בתוך הסוכה ולכן במקרה שרוצים להדליק הרבה נרות (כל אנשי הקהילה) ובפרט שאין מקום אחר סמוך ממנו יהיה אפשר לראות את הנרות בעת האכילה יש עניין לעשות מקום בסוכה להדלקת הנרות.
ואם חוששים שהם יכבו בעת ירידת גשמים במקומות שמצוי גשמים בזמנים אלו אפשר להניח מעל מקומם בסוכה חתיכת קרש רחבה שתהיה כהמשך של הדפנות ברוחב של עד מטר תשעים וארבע ולא יותר ובזה זה יחשב דופן עקומה ושאר הסוכה שמסביב כשרה. רק שיש להיזהר במקום כזה לא לאכול שם תחת אותה דופן עקומה - גם במקרה שהנרות לא שם.