Ask The Rabbi

נושא: תפילה

גרטל

מה מקור המנהג לחגור 'גרטל' (אבנט) בתפילה?

את הגרטל נוהגים החסידים לחגור מסביב לבגדיהם בשעת התפילה במטרה לחצוץ בין החלק העליון של הגוף לחלקו התחתון, לאות התקדשות והתעלות. מקורו של המנהג הוא מבגדי הכהונה, אותם היו לובשים הכהנים בשעת העבודה בבית המקדש.


ובהלכה מצינו כמה טעמים:


א. היות וצריך לחצוץ בזמן התפילה בין חלקו העליון של הגוף לחלקו התחתון על מנת למנוע מצב שלבו של האדם יראה את החלקים המוצנעים בגוף האדם (כפי שהיה יכול לקרות בימיהם שרוב העם היה לובש חלוק, בלי בגד נוסף מתחתיו), נהגו לחצוץ בין שני חלקי הגוף באמצעות האבנט.


ב. האבנט נחשב למלבוש חשוב, וכאשר ניגשים להתפלל לפני הקב"ה, צריך האדם להכין את עצמו כאילו הולך לדבר לפני המלך.

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדה"ז אורח חיים (סימן עה סעיף א):טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסות ערוה הוא אפילו היא אשתו מפני שמביא לידי הרהור כשמסתכל בו, ולכן אסור לקרות ולהתפלל כנגדו (כמו כנגד ערוה ממש עד שיחזור פניו לצד אחר).


ובסעיף ד: שער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה.


ובסעיף ב: וכל זה לאנשים, אבל האשה עצמה אפילו היא ערומה, מותרת לקרות ולהתפלל אם היא יושבת שאין פניה שלמטה נראין כמ"ש בסי' ע"ד, ואין בגילוי כל גופה משום ולא יראה בך ערות דבר, לפי שאינה ערוה אלא לאנשים, ומשום הרהור. ולפיכך אף אשה אחרת מותרת לקרות ולהתפלל כנגד אשה ערומה אם אין פניה שלמטה נראין.


ויש מי שאוסר לאשה אחרת (והעיקר כסברא הראשונה).