גזיזת ציפורניים בחול המועד. - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

נושא: חגים

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן

שאלה

האם מותר לגזוז ציפורניים בחול המועד?

 

תשובה

המנהג שלא לגזוז כלל הציפורנים בחול המועד.

מקורות

ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב: מותר ליטול צפרנים בין דיד בין דרגל, אפילו במספרים. הגה: אבל יש מחמירין ואוסרים; וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן, בין בסכין בין במספרים, אם לא לצורך מצות טבילה שנוטלן כדרכן בחול (סמ"ק ותוספות).


ובט"ז על שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב סעיף א: אם לא לצורך מצוה. ולענין טבילות מצוה בי"ט כתבתי בי"ד סי' קצ"ח דאם שכחה ליטול צפרני' קודם י"ט תנקר תחתם ולא תחתכם ע"י עכו"ם ע"ש מילתא בטעמא:


ובעטרת צבי על שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב סעיף א:


א] בין דיד בין דרגל. פירוש לא מבעיא דיד דמאיס דמותר, אלא אפילו דרגל שאינו מאיס נמי מותר:


ב] אפילו במספרים. שמתוקן ליטול בהן צפרנים:


ג] יש מחמירין. נמי מהאי טעמא שלא יכנס ברגל כשהוא מנוול כמו בגילוח סי' תקל"א סעיף ב':


מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב סעיף א: יש מחמירין. ופשוט דכל הני דמותרין לגלח מותרין ליטול צפרנים ונ"ל אם נוטלן בעי"ט מותר ליטלן בח"ה דהא ר"ת מתיר בזה אפי' לגלח כמ"ש הטור:


ובפרי מגדים משבצות זהב על שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב סעיף א: אם. עיין ט"ז. ביורה דעה קצ"ח אות כ"א. בחול המועד חתכה האשה גופה בכלי, כמו שכתוב כאן, וביו"ט תנקרם היטב. ועיין בנקודת הכסף שם, ועיין לעיל הלכות שבת סימן ש"מ במג"א, יע"ש. ועיין יורה דעה ש"צ בש"ך וט"ז אות ג' וד'. ומשמע כאן דוקא בכלי אסור אבל בשיניו מותר בחול המועד, ועיין לבוש, יע"ש:


ובפרי מגדים אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב סעיף א: יש. עיין מג"א. עיין סימן תקל"א בטור דר"ת מתיר בגילח ערב הרגל דלא שייך טעם דניוול, ונהי דלא קיי"ל כן, מכל מקום כאן מצטרפין לקולא. וצ"ע במו"ק ח"י דר' יוחנן נטל בחול המועד צפרניו בשיניו. ומסתמא היה נוטלן ערב יום טוב גם כן ואפ"ה בשיניו דוקא ולא בכלי. ואפשר מה שכתב דר"ת מתיר, לאו דעושין ספק מזה דקיי"ל דלא כר"ת, ובשו"ע לעיל לא הזכיר כלל דעת ר"ת, אלא דיש מחמירין לכאורה הם כר"ת עיין תוס' שם ח"י ע"א ד"ה ובגנוסתרי, ומשום הכי שפיר ממה נפשך לר"ת נמי שרי בנוטלן מערב יום טוב:


מחצית השקל על שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב סעיף א: יש כו' דהא ר"ת מתיר בזה. ר"ל אם גילח בעי"ט מתיר שוב לגלח גם בי"ט דשוב ל"ל כדי שלא יכנס לי"ט כשהוא מנוול דהא באמת גילח א"ע קודם י"ט ולא נכנס כשהוא מנוול. אלא דאנן לא קי"ל כוותיה כמבואר לעיל סי' תקל"א משום דלא מוכחא מלתא. מ"מ בנטילת צפרנים דבלא"ה לדעת המחבר שרי. אפי' לא נטלן מעי"ט. יש עכ"פ להתיר כשנטלן מעי"ט דיש לצרף להתיר דעת ר"ת (ועיין בתשו' נ"ש):


ובלבושי שרד אורח חיים סימן תקלב סעיף א: שנוטלן כדרכן בחול. ר"ל, דאינו צריך לשנות אלא יעשה כמו בחול:


(מג"א ס"ק א) דהא ר"ת מתיר. דעת ר"ת דכיון דאיסור גלוח הוא שלא יכנס למועד כשהוא מנוול משום הכי אם גילח בערב יום טוב מותר לגלח בחול המועד. ואף דאנן לא קיימא לן כר"ת [סימן תקלא סעיף ב], מכל מקום לענין צפרניים דקילי סמכינן אסברת ר"ת:


ובמשנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב סעיף א:


(א) אפילו במספרים – וכ"ש בסכין או ביד ובשיניו דמותר:


(ב) יש מחמירין וכו' – דסוברין דבזה שייך ג"כ הטעם כדי שלא יכנס למועד כשהוא מנוול ויחתכם בערב הרגל. וכל הני דמותרין לגלח הנ"ל בסימן תקל"א מותרין ליטול צפרנים. ואם נטלן מערב יום טוב מותר ליטלן בחוה"מ דהא יש מתירין לעולם כשגילח מעיו"ט ואף דאנן לא קיי"ל כן כנ"ל בסימן תקל"א ס"ב מ"מ לענין זה דיש בלא"ה הרבה דעות להקל אין להחמיר:


(ג) בין בסכין וכו' – אבל בידיו או בשיניו מותר. הנוטל צפרניו בשיניו אין בהן משום מיאוס [גמרא]:


(ד) שנוטלן כדרכן בחול – ר"ל אפילו ע"י עצמן וא"צ ע"י נכרית כמו לענין אשה שהיא אבלה [ביו"ד סימן ש"צ ס"ו] מאחר שיש מתירין בכל ענין [הגר"א]:


ובביאור הלכה סימן תקלב סעיף א: בין דיד בין דרגל – ר"ל אפילו דרגל דלא מאיס אם יתגדל ג"כ מותר [נ"צ]:




דילוג לתוכן