ברכת "אשר יצר אתכם בדין" - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן

שאלה

מי שהולך בערב ר"ה לבית קברות, אמנם היה כבר בבית הקברות בתוך 30 יום להליכתו כעת, האם יברך ברכת "אשר יצר אתכם בדין" וכו'?

תשובה

זהו מחלוקת הפוסקים, ועל כן לא יברך מספק, כי ספק ברכות להקל. אמנם באם יתווספו (בוודאות) עוד קברים חדשים בבית הקברות, הרי זה יברך שוב לדברי הכל.

מקורות

ראה בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכד סעיף יב: הרואה קברי ישראל, אומר: בא"י אמ"ה אשר יצר אתכם בדין וכו', ועל קברי עכו"ם אמר: בושה אמכם וגו' (ירמיה נ, יב).


ובשו"ת הלכות קטנות חלק א סימן ריב: ה"ג בגמ' (שם /ברכות/ נ"ח:) הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין ואסף אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין משמיה דרב נחמן ויודע מספר כולכם והוא עתיד להחיותכם ולהקים אתכם והני חמשה (/במקור מסומן כאן כוכב הבא לציין שהערה זו היא ממהדורת ויניציאה תס"ט/ מנצפך) וכנגד ע"כ אתה נוצר: שאלת עוד על כמה קברות צריך לברך וההולכים על קברי הצדיקים אמאי אין מברכין: תשובה היה משמע דמיירי בקברות שהם מזמן קדמון שאי אפשר לעמוד על מספרם ואפשר היה לומר דבקברי כותים שאומר בושה אמכם והוא הכתוב על האוכלוסא דאין גוי פחות מס' רבוא (שם /ברכות/ ע"א) אלא שכבר נהוג. ואפשר דלא נתקנה על יחיד דשמא לא הגיע זמנו והוי דומיא דמרים מגדלא (חגיגה ד') ואינו בדין. והרדב"ז כתב דעל קבר א' נמי מברך. וקשה תיבת אתכם לנוכח. (עי' באה"ט או"ח סי' רכ"ד ס"ק ח'):


אם ראה קברות ובתוך שלשים ראה אחרות מברך (שם ס"ק ט' וביד אליהו סי' ל"א):


ואם ראה קבר אביו אחר ל' יום חוזר ומברך דיין האמת דומיא דבתי ישראל בחרבנן (עי' ח"ב סי' קע"ח):


ובשערי תשובה סימן רכד ט: אותו דבר. עבה"ט ועיין בתשו' הרדב"ז ח"ב סי' רצ"ו ועיין ביד אליה סי' ל"א שכ' מדברי המג"א ס"ק ב' משמע שדעתו שלא לברך ולענ"ד יש לחלק ועיין בבר"י שהביא מהרדב"ז והלק"ט וזקינו מהר"א אזולאי ז"ל שעל קברות אחר יברך וכן כת' הוא ז"ל וע"ש בבר"י בשם פ"ה שאם בעד חלון ביתו רואה הקברים מ"מ על שלא הלך שם למ"ד יום והולך עתה בבה"ק עצמו יש לברך והביא ראיה ממהריט"ץ סי' פ"ט ובצרור הכסף למהר"א גוטיינו חלק עליו ע"ש, ואם ח"ו נתחדש קבר תוך למ"ד יום כ' מהרק"ש בשם הרדב"ז לברך אם הוא ודאי ובספק לא יברך ועיין ברדב"ז ח"ג סי' תקס"ט ובבר"י כ' שבהלק"ט סי' רי"ב פליג ונראה לפי שכ' דאפשר לא נתקנה על היחיד דשמא לא הגיע זמנו והוי כמרים מגדל' כו' והרדב"ז כ' דעל קבר א' נמי יברך וקשה תיבות אתכם לנוכח עכ"ל ונראה שהיה סובר שהרדב"ז קאמר על קבר אחד מתחלתו לז"א דגם הרדב"ז לא קאמר אלא בנתוסף אחד ואתכם שייך שפיר דאגב כולל הכל, אך מחמת שכ' דשמא לא הגיע זמנו מזה נראה שדעתו דאף בנתוסף אין לברך:


ובמשנה ברורה סימן רכד ס"ק יז: אותו דבר – ודוקא כשראה אותו מלך אבל אם ראה מלך אחר צריך לברך [מ"א בשם רדב"ז] וה"ה לענין ההיא דסי"ב ברואה קבר אחר וכל כיו"ב אמנם בא"ר סוף סימן רכ"ה כתב דהמ"א בעצמו בסקי"ט שם משמע דלא ס"ל הכי ועיין בפתחי תשובה מה שכתב בשם ספר עמודי אור בזה:


ובברכי יוסף אורח חיים סימן רכד ס"ק ו: צ"ע אם בירך על קברי ישראל והלך בתוך שלשים לעיר אחרת וראה קברי ישראל שם בעיר אחרת אם צריך לחזור ולברך. ונ"ל שצריך לחזור ולברך, שכך אמרו אם חוזר ורואה אותו דבר תוך ל' וכו', דוקא אותו דבר ולא דבר כיוצא בו. תדע דאם ראה חכמי ישראל ובירך וראה חכמים אחרים ודאי מברך. ועוד ראיה מ"ש מהריק"ש בשם הרדב"ז דאם ח"ו נתחדש מת בתוך קברי ישראל מברך אפי' תוך ל'. מר זקנינו הרב החסיד מהר"א אזולאי זלה"ה בהגהותיו כ"י.


וכן ראיתי בתשובת הרדב"ז ח"ב סי' רצ"ו שכתב משם הרב אב ב"ד דשלטון ומלך וכושי ונהר אחר שלא ראהו הוא עצמו תוך ל' יום מברך. והכין חזינא להרב הלק"ט ח"א סי' רי"ב שכתב בפשיטות דיברך על קברות אחרות.


אך ראיתי להרב יד אליהו בתשובה סי' ל"א שהביא דברי הרב מגן אברהם ס"ק ב' ומזה דן שלא לברך. ואין דבריו מוכרחים ובפרט דמצינו גדול הרב אב"ד דמדבריו מוכח שיברך וכדברי מז"ה הרב הלק"ט. וכן עיקר.


ועל הרב מג"א ק"ק דהוא גופיה בסוף סי' זה הביא משם הר' אב"ד דעל מלך אחר צריך לברך, ומשמע דהכי ס"ל, ואלו ממ"ש ס"ק ב' נראה להפך, כמ"ש הרב יד אליהו. ותו דלקמן סי' רכ"ה ס"ק י"ט כתב גבי חיגר שלא ראה אחר כיוצא בו תוך ל'. וזה הפך דברי הרדב"ז בשם הרב אב"ד שכתב סוף סי' זה. ותו דהרדב"ז בשם הרב אב"ד איירי בחיגר עצמו וכמ"ש הרב כנה"ג בשמו סי' רנ"ה. וכבר הרב אליהו רבה (סי' רכה סוף אות כב) העיר קצת בזה. וק"ק על הרב יד אליהו שלא העיר בזה כלום. ודברי הרב מג"א יש לישב קצת בדוחק ודוק.




דילוג לתוכן