fbpx

ברכה על אורז

מהי הברכה שמברכים על אורז?

ירא שמים יאכלנו רק בתוך הסעודה (ונכלל בזה גם שיכול לפוטרו ע"י שיברך ג' ברכות – מזונות אדמה ושהכל – על דברים אחרים), אמנם האוכל שלא בתוך הסעודה יברך 'שהכל'.

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן – סדר ברכת הנהנין (פרק א סעיף י): דוחן הרי הוא כשאר מיני קטניות ומברכין עליו שהכל .. אבל האורז אם בשלו עד שנתמעך או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו בורא מיני מזונות .. ויש אומרים שאפילו לא נתמעך בבישול מברך עליו בורא מיני מזונות.


ומספק ראוי לברך עליו שהכל כשהוא שלם [ולא נתמעך], ואם בירך עליו בורא פרי האדמה יצא מאחר שהוא שלם.


ובסעיף יא ממשיך שדין האמור באורז, הוא אילו ידענו מהו הקטנית הנקראת 'אורז', אמנם אנו מסופקים, ולכן משתנה דינו, וז"ל: מנהג העולם שמפרשים אורז ריי"ז דוחן היר"ז, אבל יש מפרשים אורז היר"ז דוחן ריי"ז. לפיכך ירא שמים לא יאכל בין אורז בין דוחן מבושל, – בין שלם בין נתמעך, – כי אם בתוך הסעודה, וכשאוכל שלא בתוך הסעודה יברך שהכל על כולם.


וזהו לכאורה ע"פ מה שפסק לעיל שם סעיף ד': שאם אינו יודע כלל מה הוא [מין הפרי שרוצה לאוכלו], מברך שהכל נהיה בדברו, וכן כשנסתפק לו מצד הדין מחמת מחלוקת הפוסקים. ובשו"ע סימן רב סעיף כד (מקור דין זה) כתב: אם אינו יודע מה הוא מברך שהכל נהיה בדברו, ומכל מקום אם הוא דבר שיכול לפוטרו בתוך הסעודה הוא טוב יותר – שאז אין ספק כלל.


[ועפ"ז יש נוהגים לברך ג' ברכות, ולפטור האורז ממ"נ, שהרי זה כפתרון האכילה בתוך הסעודה – "שאז אין ספק כלל". בנוסף מה שנתקשו רבים מדוע א"כ לא נקט אדמוה"ז העצה שכתב בכו"כ מקומות – לאכול מכמה סוגי ברכות ולפטור ממ"נ, י"ל מפני שזהו רק במקומות שיש רק ב' סוגים, משא"כ כאן יש ג' סוגי ברכות, והם משתנים בין שלם לבין נתמעך וכו', וצריך לפרט הרבה, ואי"ז הדרך רק לומר שיאכל בתוך הסעודה (שזה בנוי על אותו העיקרון), וע"ד הביטוי "אטו תנא כי רוכלא ליזיל וליחשיב"].