fbpx

נושא:

בישול ביצים

בישול ביצים האם צריך להיות בכלי המיוחד להם או שניתם לבשלם בכל סיר שהוא אפילו שמשמש למאכלים אחרים?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש איזה חשש בבישול ביצים בסיר המשמש לבישול מאכלים אחרים. ב) האם יהיה הבדל בין ביצים מופרות לכאלה שלא. ג) האם יהיה הבדל איזה כמות ביצים מבשל כעת.
ראשית יש לציין את המובא בשולחן ערוך ביורה דעה סימן סו, סעיף ב' ואילך, שביצה מופרית מזכר ונקבה שנמצא דם בצידה החד המחבר בין החלמון לחלבון ומשם מתחיל האפרוח להתרקם, איסורו מהתורה, ובשאר המקומות איסור הדם שם הוא מדברי סופרים. וביצה שאינה מופרית הנקראת בלשון ההלכה 'ספנא מארעא', איסורה מדברי סופרים רק משום מראית העין.
וביצה שהיא מופרית ונמצא בה דם – כולה אסורה, אך בביצה שאינה מופרית אם נמצא בה דם מעיקר הדין יכול לזרוק את הדם בלבד ולאכול את שאר הביצה. אמנם אם מתאפשר בקלות, יש לנהוג לאסור את כולה, כמבואר בתשובות והנהגות חלק ב' עמוד שפד.
וכמו כן ביצה שאינה מופרית שנצא בה דם, והתערבה בכלי שהיו בה ביצים אחרות חיות, אזי יוציא את החלמון בו נמצא הדם, ויזרוק אותו, ויכול לאכול את השאר. ואמנם אם כבר עירב את כל הביצים יחד בטעות, מותרות כל הביצים באכילה בדיעבד, מאחר ומעיקר הדין אין זה דם האסור. כמבואר בשאלות ותשובות אגרות משה יורה דעה חלק א' סימן לו. ובספר יביע אומר שם חלק ג' סימן ב'.
ואם בישל ביצה עם דם מביצה שאינה מופרית בתוך כלי, יש להניח אותו עשרים וארבע שעות בלא שימוש, ולאחר מכן יכול שוב להשתמש בו, ואין צריך להכשיר אותו.
ומובא בגדולי האחרונים שם, המחלקים בין הביצים הנמכרים בחנויות בדרך כלל מחברות שונות, שהיחס אליהם הוא בדרך כלל כביצים שאינם מופרות על ידי זכר ונקה כפי שהוא בטבע, מאחר ורוב ניכר של הביצים הם ביצים שאינם מופרות, ולכן הולכים בזה לאחר רוב הביצים.
והנה ישנם כמה ענייני זהירות נוספים המוזכרים בפוסקים בנוגע לביצים מופרות, ואולם נוהגים מכל מקום תוספת חומרא, ונזהרים בזה אף בביצים הנמכרים בחנויות שהיחס אליהם כאמור הוא כמו ביצים שאינם מופרות.
ולמשל, המעוניין לטגן ביצה, ישפוך קודם את הביצה לתוך כוס שקופה, ויבדוק אותה האם יש בה דם או לא, ואמנם אם שכח וערבב את התבשיל כך שלא ניתן להכיר האם ישנו בה דם, מותר לאכול את התבשיל מפני שמחזיקים ביצה זו כמו רוב הביצים שאין בהם דם.
ואדם המעוניין לבשל ביצים קשות, אזי יש נוהגים לבשל אותם במספר שאינו זוגי, ולפחות שלשה ביצים יחד, בכדי שאם ימצא דם באחד מן הביצים, יהיו שאר הביצים מותרות מפני הביטול ברוב, ואף הכלי לא יצטרך הגעלה.
כמוכן, כאשר רוצה להוציא את הביצים מהסיר בו נתבשלו, יש נוהגים ליזהר למלא את הכלי במים קרים עד שהביצים יתקררו, ולא להוציא אותם באמצעות כף, בכדי שאם ימצא דם באחד מהביצים לא תיאסר הכף בה הוציאו את הביצים, ותצטרך הגעלה. וכן בכדי שלא ישארו שתי ביצים חמות יחד בסיר, שאם תמצא באחד מהם דם תאסור את חברתה שנשארה עמה, ואין כאן ביטול ברוב לביצה האסורה.
ואמנם אדם המעוניין לגמוע ביצה רכב כמות שהיא ישירות לפיו מכל סיבה שהיא, אינו חייב לבדוק אותה לפני כן, מאחר ובזה הולכים אחר רוב הביצים שישנם שברובם אין דם, וכמו כן אין צריך לבדוק ביצים קשות שנתבשלו, אלא יכול לאכול אותם כך בלא בדיקה. כמבואר בכף החיים סימן סו אות מא. וכן הוא בבן איש חי פרשת מצורע אות ח'.
העולה מן האמור: מעיקר הדין מותר לבשל ביצים בכל כלי כי ברובם אין דם והולכים אחר הרוב. (ומכשל שכן ביצים שאינם מופרות שאיסור הדם בהם רק מפני מראית עין). אולם יש נזהרים ומחמירים לבשלם בכלי נפרד מחשש שמא ישנו בהם דם, (בפרט אם מדובר בביצים מופרות), וכמו כן לבשל תמיד מספר לא זוגי. והמחמיר יחמיר לעצמו.

מקורות