כתב באיסור והיתר, והובא בכללי ספק ספיקא להש"ך, שאם התערבה תרנגולת ספק טריפה בתרנגולת אחרת חד בחד (תרנגולת אחת ספק טריפה ותרנגולת אחת כשירה שלא ניתן להבחין ביניהן), ונמצאה ביצה בין שתיהן – הביצה מותרת מטעם ספק ספיקא, שמא נולדה מן הכשרה, ואם תאמר שנולדה מן הספק טריפה שמא אינה טריפה.
כשנמצאה הביצה התעוררו לנו שני ספיקות בגופה מהיכן הגיעה:
הטעם לכך: כאשר אנו מתחילים לדון על הביצה מהיכן הגיעה, אנחנו מסופקים אם בכלל הגיעה ממקום שיש בו חשש איסור, וגם אם תחמיר לומר שהגיעה ממקום שיש בו חשש – הרי הוא לכל היותר ספק איסור. נמצא ששני הספיקות הן בגוף הביצה ובענין אחד (מהיכן הגיעה) ובאים כאחד (שכאשר הביצה נמצאה יש לגביה ספק ספיקא, אפילו אם הספק טריפה שבתרנגולת נודע לפני שנמצאה הביצה).
במקרה שתרנגולת אחת וודאי טריפה ואין ידוע אם הביצה נגמרה לפני שנטרפה:
אם התרנגולים התערבו הביצה שביניהן אסורה:
כתב הש"ך שאם התרנגולים התערבו ונמצאה ביניהן ביצה – הביצה אסורה, שהרי התרנגולת הכשירה התערבה עם תרנגולת טריפה חד בחד ונאסרה גם כן, וממילא הביצה בוודאי נולדה מתרנגולת אסורה, ויש כאן רק ספק אחד האם הביצה נגמרה בקליפתה לפני שהתרנגולת נאסרה וממילא לא חל עליה הדין של התרנגולת והיא מותרת או שהביצה נגמרה רק לאחר שהתרנגולת נאסרה ודין הביצה כדין התרנגולת.
אם התרנגולים לא התערבו הביצה שביניהן מותרת:
אמנם במקרה שהתרנגולים לא התערבו אלא אנו יודעים להבחין מי היא התרנגולת הטריפה, ורק לגבי הביצה אין אנו יודעים ממי נולדה, כתב הפרי מגדים שהביצה מותרת, כיון שיש ספק האם הביצה באה מהטריפה או מהכשרה (ואולי אין כאן כלל איסור), ואם תאמר שבאה מהטריפה שמא נגמרה הביצה לפני שהתרנגולת נטרפה.
במקרה שתרנגולת אחת ספק טריפה ולכל אחת מהן נולדה ביצה:
שתיהן אסורות:
הש"ך כתב שבמקרה כזה שתי הביצים אסורות, כיון שביצה אחת מהן בוודאי הגיעה מספק טריפה שאסורה מהתורה, ולכן גם התערובת שלה אסורה.
תערובת חנויות שפירשה מהן חתיכת בשר:
חתיכה אחת שפירשה מהחנויות מותרת, אך שתי חתיכות שאחת מהן באה מהספק טריפה אסורות:
הש"ך הסיק מהאמור לעיל לגבי ביצה שנמצאה בין שני תרנגולים, גם לענין חנות כשרה וחנות ספק טרפה שנתערבו, שאם פירשה מהן חתיכת בשר ולא ידוע מהיכן באה – הרי היא מותרת מדין ספק ספיקא (שמא באה מהחנות הכשירה, ואם באה מהחנות המסופקת שמא אינה טריפה). אך אם יש שתי חתיכות ולא ידוע איזו חתיכה באה מהחנות הכשרה ואיזו מהשניה – שתיהן אסורות (כיון שהחתיכה שבאה מהספק טריפה אסורה מהתורה, וממילא גם התערובת שלה אסורה).
כללי ספק ספיקא להש"ך:
ספק בגוף וספק בתערובת אינם מצטרפים:
א דבר חשוב שהוא ספק איסור תורה שהתערב – כל התערובת אסורה, כיון שהספק הראשון אסור מהתורה והספיקות אינם מענין אחד (אלא ספק הראשון בגוף וספק השני בתערובת). ובהפסד מרובה בסעודת מצוה אפשר לסמוך על המקילים במקרה שהספק איסור נודע רק לאחר שנתערב, ובתנאי שלא יאכל הכל כאחד, ויאכלנו שנים שנים.
ספיקות בגופים שונים אינם מצטרפים:
ב הוא הדין לביצה שנולדה מתרנגולת ספק טריפה והתערבה באלף, שאוסרת את כולן (לפי השיטה שביצה לא בטלה). וכן תרנגולת ספק טריפה שהטילה ביצה, ויש ספק אם הביצה נגמרה בקליפתה לפני שאירע הספק טרפות (שאם הביצה נגמרה לפני כן הרי היא כבר נפרדת מהתרנגולת ולא חל עליה הדין שחל על התרנגולת) – אין זה ספק ספיקא (כיון שספק הראשון מהתורה והספק השני בענין אחר ובגוף אחר, שמתחילה אתה דן על התרנגולת ואחר כך על הביצה).
אם התערבה באלף כולן אסורות:
ג אם הביצה הנ"ל (שנולדה מתרנגולת ספק טריפה ויש ספק מתי נגמרה) התערבה באלף – כולן אסורות, כדין ספק איסור שהתערב (שאם לא אומרים ספק ספיקא הרי זה ככל ספק איסור).
בכשירה וטריפה שהתערבו הביצה אסורה:
ד תרנגולת כשירה ותרנגולת טריפה שהתערבו, ונולדה ביצה אחת – אסורה אפילו אם יש ספק שמא הביצה נגמרה לפני שהתרנגולת נטרפה.
בכשירה וספק טריפה שהתערבו הביצה מותרת:
ה כשרה וספק טריפה שהתערבו, ונולדה ביצה אחת – מותרת (ספק ספיקא בגוף אחד ובענין אחד ובאים כאחד).
ו כנ"ל ונולדה ביצה לזו וביצה לזו – אסורות.
הוא הדין לתערובת חנויות:
ז חנות כשירה וחנות ספק טריפה ונתערבו, ונמצאת חתיכה אחת – מותרת.
ח כנ"ל ונמצאת חתיכה לזו וחתיכה לזו – אסורות.
אפילו נפלה אחת לים סובר הש"ך שהשניה אסורה:
ט אפילו אם חתיכה אחת מתוכן נפלה מעצמה לים – החתיכה הנותרת נשארת באיסורה, שאין לומר ספק ספיקא (ספק שמא החתיכה שאבדה היא הספק טריפה וממילא אין כאן איסור כלל, ואם תאמר שהספק טריפה נשארה שמא אינה טריפה), כיון שהספק הראשון הוא לגבי החתיכה שאבדה והספק השני הוא לגבי החתיכה שנשארה (כך לדעת הש"ך. אמנם לדעת תורת השלמים מקרה כזה נחשב ספק ספיקא ומותר).
לש"ך ספק ספיקא פירושו שאותו הספק הוא ספק כפול וקלוש:
ניתן לסכם ולומר שלהבנת הש"ך על מנת להתיר איסור תורה באמצעות ספק ספיקא, איננו יכולים לצרף ספיקות מגופים שונים או עניינים שונים כיון שאז הספיקות הם נפרדים ועל כל אחד מהם צריך לדון בנפרד כספק תורה, אלא צריך שהחשש איסור בגוף שלגביו החשש יהיה קלוש כל כך באופן שאינו ספק תורה אלא רק ספק ספיקא (כלומר ספק ספיקא אינו מתייחס לאיסור עצמו שיש בו שני ספיקות שמחמתם יש ספק גדול אם הוא אסור ולכן נתיר אותו, אלא ספק ספיקא מתייחס לספק מסויים שיש באיסור שאותו הספק עצמו הוא כפול).
ביחידות הבאות נעסוק בשאר הדינים המבוארים בכללי ספק ספיקא של הש"ך.
ועל פי כל זה מובן, שניתן להתיר את הביצה על סמך ספק ספיקא, כיון שבזמן שנמצאה הביצה התעוררו לנו שני ספיקות בגופה מהיכן הגיעה – ספק האם הביצה הגיעה מהתרנגולת הכשירה (מדובר שהתרנגולות לא התערבו ביניהן אלא אנו יודעים להבחין מיהי הטריפה), ואם תאמר שהביצה הגיעה מהתרנגולת הטריפה – שמא נגמרה בקליפתה ונעשתה נפרדת מהתרנגולת לפני שהתרנגולת נעשתה טריפה ולא חל עליה דין התרנגולת.
