fbpx

נושא: פסח

בדיקת ספרים לפסח

האם צריכים לבדוק ספרי לימוד וקריאה לפסח?

בספרים שהדרך להשתמש בהם בחמץ (כגון ברכונים לברהמ"ז וספרי ילדים וכיוצ"ב), וישנו חשש שיש בהם פירורי חמץ בעין שאינם מטונפים וראויים לאכילה, אם רוצה להשתמש בהם בפסח, עליו לבודקם ולנערם מפירורים אלו מעיקר הדין, – למרות שהם פחותים מכזית, או שימכרם לנוכרי.


אמנם פירורים פחותים מכזית שהם "מטונפים קצת" ואינם ראויים לאכילה, אינם מחויביים בבדיקה וביעור מעיקר הדין אפילו רואם בעין. אמנם המנהג להחמיר לבדוק ולבער אפילו 'משהו חמץ' הדבוק בכתלים או בכלים.

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים (סימן תמב סעיף כח): "אבל אם אינו דבוק בה [החמץ שבסדקי עריבה], אלא הוא מונח בסדקים ברפיון, ואין צריך לומר אם אינו מונח בסדק, חייב לבערו אף על פי שכבר ביטל, ואף על פי שמן התורה אפילו אם לא ביטלו אינו חייב לבערו אלא אם כן יש בו כזית, שנאמר לא תאכל עליו חמץ וגו' ולא יראה לך שאור וגו' מה אכילה בכזית אף ראיה בכזית, מכל מקום מדברי סופרים אפילו פחות מכזית חמץ שהוא עומד בעינו ואינו מודבק לדבר אחר – חייב לבערו, גזרה משום כזית.


ואפילו נתערב בדבר אחר ויש בתערובות טעם חמץ, חייב לבערו אף על פי שביטלו, גזירה שמא ישכח ויאכל ממנו בפסח ויש כאן איסור מן התורה, שבכל איסורי מאכלות אפילו פחות מכזית אסור מן התורה שנאמר כל חלב וגו' כל לרבות חצי שיעור.


לפיכך אם הוא מטונף קצת שאינו ראוי לאכילה אין צריך לבערו, אפילו הוא עומד בעינו, כיון שאין בו כזית וכבר ביטלו".


ובסעיף ל' כתב: "וכל זה מעיקר הדין, אבל ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן וגוררים כל החמץ הנמצא, אפילו משהו והוא דבוק בבית או בכלי, ומחמירין עוד לגרור הספסלים והכסאות והכתלים שנגע בהן חמץ. ואם יש חמץ בסדק שאינו יכול לחטט אחריו יטיח עליו מעט טיט".