fbpx

נושא: כשרות

'סתם יינם'

אם גוי (נוצרי) ראה יין שאינו מבושל שהיה גלוי, מה דין היין?

אם לא נגע ממש ביין – מעיקר הדין מותר. אמנם המנהג להחמיר ולאסור כדברי השל"ה.


 

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה (הלכות יין נסך סימן קכג סעיף א): סתם יינם של עובדי כוכבים אסור בהנאה. וה"ה למגעם, ביין שלנו.


ובשל"ה שער האותיות (אות ק' – קדושת האכילה – אות קו): ומצאתי בספר טעמי מצות שחיבר הרב רבי מנחם הבבלי, שכתב בלאו שלא לשתות יין נסך, וזה לשונו: ובימי חרפי ראיתי אנשי מעשה שהיו מחמירים על עצמם, שאפילו בראיית הגוי היין לא היו רוצים לשתותו, אף על פי שלא נגע בו הגוי, כיון שנתן עיניו בו אין בו סימן ברכה, ומנהג ותיקין הוא. כיון שהגוי רואה גוון היין או ריחו, נתאוה לו במחשבתו, וסתם מחשבת גוי לעבודה זרה, אם כן אף על פי שהוא ביד ישראל, כבר ציירו בשכלו. ואל תתמה על דקדוק החומרא בכל שהוא, שהנשמר ממנו זוכה ליין המשומר בענביו, אחר שמשמח אלהים ואנשים בברכות. ותמה אני על המקילים בארצות הגוים כו'. טעמו וראו הצורך הגדול להתקדש בזה. על כן, קדושים תהיו, ולהחמיר בכל החומרות, ועל זה נאמר (יבמות כ א) קדש עצמך במותר לך.


[ומדיוק דבריו נראה דהוא הדין אם ראה את היין בבקבוק, שמ"מ רואה "גוון היין", ואפשר שמתאווה לו. ועדיין יש לעיין בבקבוקים הצבועים כפי שמצוי כיום מאוד – שאין רואים הגוון, ומאידך רואה סוג החברה והיין (המותג) – שישנם משובחים וידועים, וזיל בתר טעמא – שאפשר שמתאווה להן, וצ"ע].


ובפועל המנהג הרווח להחמיר כדברי השל"ה אם היין פתוח – אף שהוא בבקבוק. אולם אם היין סגור בב' חותמות. או שהיין מבושל, או שברור לו שגוי זה אינו עובד ע"ז, (כגון ישמעאלי, שיודע בוודאות שאינו נוצרי אלא מוסלמי).