אכילת קטניות / חמץ באיסרו חג שחל בשבת - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

נושא: חגים

אכילת קטניות / חמץ באיסרו חג שחל בשבת

שם הרב המשיב: הרב אשר לעמיל כהן
  • שאלה

האם מותר לאכול חמץ או קטניות באסרו חג שחל בשבת בארץ ישראל. (כמו"כ האם מותר לבני אשכנז לבשל קטניות בשביעי של פסח שחל ביום ו' – על מנת לאוכלו בשבת)?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
  • תשובה

תשובה: מעיקר הדין מותר לאכול אף חמץ גמור, אך יש מקום להחמיר בחמץ גמור, (והמחמיר יחמיר לעצמו). אך אכילת קטניות (מוכנים) ומצה שרויה – מותר לדברי הכל.


ולענין בישול קטניות בשביעי של פסח – על מנת לאוכלו בשבת (לבני אשכנז); המיקל יש לו ע"מ לסמוך, אמנם אי"ז היתר ברור ויש להחמיר.


 

מקורות

כתב בשו"ת יחוה דעת (חלק ב סימן סד): בתוספות מסכת ביצה (דף ד ע"א) מבואר, שאף על פי שהלכה רווחת שכל דבר שהיה בגדר מוקצה בבין השמשות של כניסת השבת, אסור לכל יום השבת, זהו רק כשהדבר נאסר להבא מכח קדושת השבת, אבל מוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן… וכן כתב האור שמח (בפרק ד' מהלכות יום טוב), שמותר ליקח חמץ מן הגוי בארץ ישראל בשבת שלאחר שביעי של פסח, שאפילו אם נאמר מיגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא גם במוקצה מחמת יום שעבר, מכל מקום הואיל ובחמץ של גוי לא שייך מוקצה, כמבואר בירושלמי שאין הכנה בשל גוי, לפיכך מותר ליקח ממנו חמץ בשבת שאחר יום טוב האחרון של פסח…


ובהיות שבשטר מכירת החמץ לגוי נכתב במפורש, שהגוי מרשה למוכרי החמץ לקחת אחר הפסח מהחמץ שנמכר מאליו, וישלמו לו אחר כך מחיר החמץ, אין לחוש בזה גם משום גזל הגוי שהוא אסור, כמבואר בחשן משפט (סימן שמח סעיף ב, וסימן שנט סעיף א). ולכן מותר ליטול ולאכול מן החמץ הנמכר לגוי בשבת שאחר שביעי של פסח, ואין לחוש בזה כלל.  [ולאחר אריכות דבריו בזה, מסיים], בסיכום: מותר לאכול חמץ ביום שבת שלאחר שביעי של פסח, ואין לאוסרו משום מוקצה.


וכן כתב המ"ב בביאור הלכה (סימן תרסה סעיף א): אתרוג בשביעי וכו' – ובשמיני מותר ולא אמרינן מיגו דאיתקצאי ביה"ש איתקצאי לכולי יומא, דהא ביה"ש גופא לא נאסר אלא משום ספק יום שעבר, (תוס' ורא"ש).


שו"ת מנחת יצחק (חלק ז סימן לג): הנה ראיתי בלוח א"י להגרי"מ טוקוצינסקי ז"ל (מנהגי השנה חודש ניסן) לענין ז' ש"פ של פסח בערב שבת כמו בהאי שתא, דלהמקילין לאכול בשבת שאחרי שביעי ש"פ קטניות, דסומכים על הפוסקים דאין מוקצה מחמת יום שעבר, יכולים לבשלם ביום טוב ערב שבת על סמך עירוב תבשילין מסברת הואיל ואי מקלעי אורחים, כיון שמצוים בינינו ספרדים האוכלים קטניות בפסח עכ"ד. [ומביא כמה וכמה חששות להיתר זה, ומסיים]: ודאתאן מכל הנ"ל דאין ברור היתרו.. אמנם בנוגע למצה פשוטה [שאינה שמורה] באחרון ש"פ בחול, הקיל בהגהות מהרש"ם כיון דהוא רק חומרא בעלמא, ואחרים אוכלין, אין לאסור גם משום שמא יבוא לאכלו, וממילא הה"ד גם לענין מצה שרוי'.


ובמכתב מהגרש"ז אויערבך (הובא בספר מאור השבת – מכתב י"א) כתב להקל בקטניות וכ"ש במצה שרויה דאין לאסור מחמת מיגו דאיתקצאי דיום שעבר, ורק בחמץ גמור יש מקום להחמיר.


ולהעיר ממש"כ ב'דבר מלכות' (שיחת יום אחרון של פסח תשנ"א, אות א'): מהמעלות המיוחדות דחג הפסח בקביעות שנה זו, בנוגע לימי השבוע – שהתחלתו (יום ראשון דפסח), וסיומו (יום אחרון של פסח – בחוץ לארץ, ובארץ ישראל – אסרו חג) ביום השבת. ובהערה: ולהעיר שכשחל בשבת אין בו חמץ כלל, והסעודות דשבת הם באכילת מצה דוקא, שבזה ניכר יותר ההמשך והשייכות לחג הפסח.


דילוג לתוכן