Ask The Rabbi

נושא: הלכה

איסור "חדש" בחו"ל

ב"ה. שלום וברכה. האם צריכים גם בחוץ לארץ להקפיד על האיסור של "חדש", או שכל האיסור הזה חל רק בארץ ישראל, ואם אפשר לדעת מהי הסיבה לזה?

המנהג בפועל שמקילין ואין נזהרין כלל באיסור חדש בחו"ל, אלא שבכל זאת, מי שהוא "בעל נפש", נאמר עליו שהוא צריך להחמיר לעצמו.
ומקורה של התשובה, כתב בשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן תפט סעיף כט), כך: אסור לאכול חדש אף בזמן הזה בין לחם בין קלי בין כרמל עד תחילת ליל י"ז בניסן שנאמר ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו' עד ועד בכלל אלא שבזמן שבית המקדש קיים משקרב העומר ביום ט"ז הותר החדש מיד שנאמר עד הביאכם את קרבן אלהיכם אבל עכשיו שאין לנו קרבן הרי עצם היום מתיר דהיינו לאחר שעבר כל עצם היום"
ובגולה כשלא היו יודעים יום שנקבע בו החודש בארץ ישראל היו אסורין לאכול חדש גם כל יום י"ז עד תחילת ליל י"ח לפי שהוא ספק של תורה שהחדש אסור גם בחוץ לארץ מן התורה שנאמר בכל מושבותיכם וגם עכשיו שאנו יודעים יום קביעות החודש אין לשנות מנהג אבותינו מטעם שיתבאר",
היינו שמצד העניין, גם בארצות הגולה, היינו בחוץ לארץ, היה המנהג שלא לאכול, וממשיך אדה"ז בסעיף שלאחרי זה, ש" ועכשיו אין העולם נזהרין כלל באיסור חדש"
ומביא שם כמה וכמה לימודי זכות מדוע כן הוא המנהג:
"ויש שלמדו עליהם זכות במקומות שרוב התבואה נזרעת קודם הפסח או במקומות שמביאין להם תבואה ממקומות שרוב התבואה נזרעת קודם הפסח שאין בה איסור חדש כמו שנתבאר ביו"ד סימן רצ"ג ע"ש.
והמחמירים על עצמם במקומות ההם ונזהר מסתם תבואה שאינה ידועה לו שהיא ישנה אין צריך ליזהר מפליטת הכלים שנתבשל בהם ממין שרוצה לבשל עכשיו ישן לפי שמין במינו אין צריך ששים אלא מדברי סופרים ואין להחמיר כל כך בסתם תבואה שאין בה אלא חומרא בעלמא.
וגם במקומות שרוב התבואה נזרעת אחר הפסח כגון במדינות פולין שרוב השבולת שועל והשעורים שעושין מהם השכר נזרעין אחר הפסח וגם אין מביאין לשם תבואה כלל ממדינות אחרות שזורעין בהם קודם הפסח אף על פי כן אין רוב העולם נוהגין שם איסור חדש".
ובהמשך לזה, מביא אדה"ז עוד כמה וכמה לימודי זכות, המסבירים מדוע הדין הוא כך:
"ויש שלמדו עליהם זכות לפי ששם הוא שעת הדחק שעיקר שתייתם הוא השכר לפיכך הם סומכים על מקצת הראשונים הסוברים שחדש בחוץ לארץ אינה אלא מדברי סופרים שגזרו משום ארץ ישראל ולא גזרו אלא במקומות הסמוכים לארץ ישראל כגון מצרים ועמון ומואב ובבל כמו שנתבאר ביורה דעה סימן של"א.
ויש שלמדו עליהם זכות אחר שסוברים שחדש אינו נוהג אלא בתבואה שהוא של ישראל בשעת קצירה אבל לא בשל נכרים ולפי זה צריך להזהיר לישראלים הדרים בכפרים שיש להם תבואה זרועה אחר הפסח בשדה של השר שינהגו בה איסור חדש".
אך לבסוף הוא פוסק, לעניין הלכה למעשה:
"אבל כל בעל נפש לא יסמוך על המתירים הללו ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו כהסכמת רוב הראשונים והאחרונים שהחדש נוהג מן התורה אף בחוץ לארץ ובכל מקום אף בשל נכרים כי כן עיקר"
ובשו"ת צמח צדק (לובאוויטש, יורה דעה סימן שנב אות א'), כותב אדמו"ר הצ"צ כך: ולמנהג מדינות אלו האוסרין חדש של ישראל ואוכלין חדש של גויים... והנה להכריע בעיקר הדין מי אני כו'. בשגם כבר כ' כאאזמו"ר הגאון ז"ל בא"ח סי' תפ"ט שהעיקר דחדש נוהג מן התורה אף בח"ל ואף בש"ג כהסכמת רוב הראשונים ואחרונים עכ"ל יעו"ש. רק באנו לחקור בדין מחודש הזה דחליפין מהו לפי המנהג שנהגו במדינתינו לאכל חדש בשל גויים.
ובשיחה של הרבי, משנת תש"מ, התייחס הרבי לאיסור בזמן הזה - (אחש"פ תש"מ אות עז): שלמרות שכתב אדמוה"ז שכל בעל נפש יחמיר לעצמו, מ"מ כתב לפני"כ "שעכשיו אין העולם נזהרין כלל באיסור חדש",
ומציין הרבי: "וכפי שרואים בפועל שכשיוצאים לרחוב בברוקלין, בנוי יורק, ואפילו בוויליאמסבורג – לא מוצאים אף אחד שנזהר באיסור חדש.
אם כן מוצאים כזה יהודי – תבוא עליו ברכה, אבל עכ"פ לא מצינו כזה יהודי, ואפילו לא שמענו על כזה יהודי, כי א"כ היה כזה אחד, היינו שומעים עליו מסתמא – שהוא אפילו בחו"ל נזהר באיסור חדש" .
היינו שבפועל אין זה נהוג כך.


מקורות

ראה פסקי תשובות ח"א עכ"ו