דבר ראשון שצריך לזכור את מה שכתוב בתניא, כי אצל מדריגת הבינוני, שהיא שווה לכל אדם, יש אפשרות לשליטה מוחלטת על המחשבה דיבור ומעשה שלו, אך לאו דוקא על רגשותיו. כך שכל עוד אנחנו לא צדיקים בהחלט יתכן שחלק מהמידות שלנו לא מתוקנות, ולא בהכרח שזה "ימחק לגמרי". למרות זאת יש לנו כמובן אחריות לתקן גם את המידות שלנו, ובפרט שמדובר על חוויות שנוצרו בעקבות הבחירה החופשית שלנו, ולאו דוקא מטבע מולד וכיו"ב (שגם אז יש עלינו חובה לעבוד עליהם). מחיקת הציורים השליליים שבאים לאדם פירושו שצריך לשרוף אותם ולכלות אותם. איך בדיוק שורפים? על ידי אש. מהי אש של קדושה? מוסבר בחסידות שהאש הקדושה שבאדם, זה שהאדם מעורר רצון חזק ותקיף בתוכו שאומר, אני רוצה להיות קשור לקב"ה! אני לא מעוניין להיפרד ממנו, ולהיות קשור לכל אותם מראות וציורים, הקשורים לרובד החיצוני ביותר של העולם, ושל הקליפה. והם באמת שקר ודמיון. כי הם לא מבטאים את המציאות האמיתית, שהיא הקירבה והדבקות לה', וקיום רצונו בעולם. ככל שאדם יאמר לעצמו את הדברים האלו, בסגנון כזה או אחר, הרי הוא יעורר בתוכו את האש הקדושה, והאש הקדושה תשרוף ותכלה את כל אותם דמיונות וציורים רעים. דבר נוסף שחשוב להדגיש, בתניא מבואר, וכן בהרבה מכתבים של הרבי, כי כאשר באה לאדם מחשבה לא טובה, הוא לא צריך לענות לה כלל ולהתייחס אליה, גם לא בתוך תשובה ומענה, כי "המתאבק עם מנוול מתנוול", כלומר עצם ההתעסקות איתה, גם באופן של רצון לשלול, יכול ליצור שייכות אליה. אלא ברגע שעולה לאדם איזה מחשבה רעה הוא צריך להסיח את הדעת ממנה לגמרי, ככל שאפשר, ולעבור לנושא אחר, שמעניין אותו וקרוב לליבו, ומה טוב כמובן ענין של קדושה. מה שדובר לעורר את הרצון הפנימי, והאש הפנימי, של תוקף חזק של הנשמה להיות קשורה אל ה', זה עבודה כללית, אך לא כהתייחסות ישירה למצב וזמן שמראות אלו עולים וכו'. מלבד זאת, כמובן, ככל שהנפש מלאה יותר ויותר בעניינים של תורה חסידות, רבי, וקדושה, הרי זה משפיע באופן מקיף על הנפש ומוציא אותה, לאט לאט, מאותם מקומות. וכבר הבטיחונו חז"ל - הרוצה להיטהר - מסייעין בידו. ובוודאי הקב"ה רואה את עצם הרצון והתשוקה החיובית, של הנפש האלוקית ויסייע. ועצה קטנה נוספת: - כמה שיותר להיות עסוקים ב"ועשה טוב", ובעליה בקדושה גופא, ואז ממילא לא יהיה שייכות עם הרע. לפעמים אפילו המחשבות על תיקון הרע, מגיע מצד יצר הרע, מתוך רצון שלו שנהיה עסוקים בזה ואולי אף ניפול בעצבות מזה, כך שלא כדאי לרקוד לפי החליל שלו, ולעבוד את ה' רק מתוך שמחה וטוב ללב, ובהסתכלות קדימה תמיד. בשורות טובות
