איזון בין חיי הקהילה לחיי המשפחה - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

שאלה

בתוקף היותי שליח יחד עם רעייתי אנחנו נתקלים בשאלה של האיזון בין חיי הקהילה לבין חיי המשפחה שלפעמים נפגעים בעקבות פעילות.
אם כאשר לכל ארוחה מצטרפים אורחים, אם כאשר אמא יוצאת מהבית בערבים לשיעורי תורה/ לפעילויות נוספות במקום לטפל בילדים וכדומה.
אם כך, מהו הקנה מידה בו ניתן למדוד במי להשקיע יותר

תשובה

שלום וברכה.

זכות ואחריות גדולה לעשות שליחות, לארח אורחים וכו', אך אין זה יכול להיות על חשבון הילדים והמשפחה. אפשר ללמוד זאת מחנוכה שאנו באים ממנו עכשיו שההלכה היא שנר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו קודם, כי בשביל להאיר בחוץ, צריך להיות מואר גם בתוך הבית. אין הכוונה חלילה להחליש מענין השליחות, אבל לתת דגש גדול להארת הבית פנימה והיחס לילדים.

בנוגע למעשה, צריך להקפיד לקיים באופן קבוע זמן איכות עם ילדים, להיות ראש גדול ולמצוא פתרונות חלופיים לזמן שכביכול נלקח מהם בגלל העיסוק של ההורים.

למשל, אם בליל שבת אנחנו יותר עסוקים עם אורחים אז במוצאי שבת נעשה סעודת מלווה מלכה עם כל הילדים וניתן להם תשומת לב כפי הראוי וכו'.

בעצם שימת הלב לדברים אלו, תוכלו למצוא את הפתרונות המעשיים אי"ה, ובוודאי תקבלו את הכוחות מהרבי, המשלח, למלא את שני הדברים יחד, שהרי שניהם בסופו של דבר ממקור אחד ניתנו. הצלחה רבה ובשורות טובות.

מקורות

דילוג לתוכן