אופן הדפנות בסוכה לדעת הרמ"א

וכדי להבין את המענה לשאלה זו, צריכים להקדים תחילה בקצרה, את יסודות הדינים בנוגע למהות הדפנות שבסוכה. איזו דופן נחשבת כשרה, ואיזו דופן היא רק בדיעבד. ולפי כל זה, נוכל להבין גם כן את הדין הנכון, לגבי הדופן הרביעית, שהיא מצד המנהג ולא מצד הדין המוכרח.
ובתחילה, נביא את מה שמבואר בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרל סעיף י, שמבאר שם מרן המחבר, שהעושה סוכתו בין האילנות, והאילנות דפנות לה; אם היו חזקים, או שקשר אותם וחיזק אותם עד שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד, ומילא בין האוירים בתבן ובקש כדי שלא תניד אותם הרוח, וקשר אותם, הרי זו כשרה; על כן אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים, אף על פי שקשרן בטוב, זמנין דמינתקי ולאו אדעתיה והוי ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד בפני רוח מצויה; והרוצה לעשות בסדינים, טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות משלשה.
ומסיקים מהלכה זו, בעטרת זקנים, שעל כן אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן. ואל יתלה בסוכה יריעות שעטנז אלא אם כן הם גבוהים שלא יוכל ליגע בהן.
ובמהות השאלה האם מותר לעשות סוכה מסדינים, הנה נביא חלק מן המבואר בשו"ת משנה הלכות, שהאריך לבאר ולפלפל בעניין, ולהלן יובאו חלק מן הדברים, ומתוכם נוכל לראות לעניין הלכה למעשה בנידון דידן.
בתחילה מבאר אשר תמה מה שנוהגין לעשות מחיצות לסוכה מסדינים והוא נגד המבואר בש"ע סי' תר"ל ס"י דאין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן יפה העיר בזה ומה שהביא דבערוך השלחן כתב דבדיעבד אם קשרן כשרות, הנה אפילו נימא דכן הוא מ"מ האיך עושין כן לכתחלה במצוה של תורה ומה שהביא מספר מועדים וזמנים ח"א דף קס"ז דאולי אם קשר למעלה ולמטה ומן הצדדים אין להקפיד אין לי זה הספר אבל לא ידענא מאי קאמר שהרי מפורש אמרו בש"ע אף על פי שקשרן בטוב, וקשרן בטוב ע"כ בכל אופן קאמר ואפילו למעלה ולמטה ומן הצדדין דכל שאפשר עוד לקשרן יותר אין זה בטוב וזה פשוט מאד.
ומה שנראה דהנה הטור הביא לשון רבינו פרץ וז"ל כתב הר"פ ע"כ אין נכון לעשות כל המחיצות מיריעות של פשתן בלא קנים אף על פי שקשרן בטוב זימנין דמנתקי ולאו אדעתיה והוה ליה מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה והרוצה לעשות בסדינין טוב שיארוג במחיצות קנים בפחות מג'.
ובהנחה ראשונה, כותב בעל השו"ת, שעלה במחשבתי לישב קצת מנהג העולם ע"פ דעת הלק"ט ח"ב סי' נ' שיצא לחלק דדוקא במבוי אין לעשות מיריעות אבל בחצר שהוא מוקף מחיצות יכול לעשות אף מיריעות א"כ עכ"פ היינו יכולים ליישב הני סוכות שעשויין בחצר מיריעות אמנם הדרנא בי שהרי המג"א סקט"ז כתב דאפילו בבית שאין שם רוח אינה מחיצה עיין סי' שט"ו וא"כ הכ"נ כן הוא גם כי ההלק"ט בעצמו הניח הדבר בספק והוה ספקא דדינא אפילו לו.
והיות כי נהגו העולם לעשות סוכות מיריעות וסדינים, פה בארה"ב עושין סוכות ודפנותיהם מיריעות. גם שמעתי שבא"י הרבה עושים סוכות כאלו (הגם ששמעתי בשם הגאון מטשעבין זצ"ל שאמר שמי שיש לו סוכה כזו יעשה קנים כל שלשה) לכן נראה למשכוני נפשין דנראה לחדש דלא אסרו רבינו פרץ ודעימיה. דפנות מיריעות אלא כשהיריעות קשורין לעצמן ביתידות או בקנים שישנם בד' רוחות או אפשר שלא היו שם קנים אפילו בד' רוחות.
אבל אם עושה ד' קונדתין ותחבן בארץ ועושה פס המקיף כל הד' קנדתין מלמעלה ולמטה ומחבר היריעות באותו הפס ואז יש לו פס מלמעלה ופס מלמטה וע"ז קשר הסדין ומחבר היריעות באותו הפס בכל האורך מקצה לקצה כה"ג מודה הר"פ ודעמיה דלא חיישינן דילמא מינתק כה"ג דהני ב' פסים מועילים כעין הקנים.ואולי גדולה מזה דהקנים לא הוי רק בכל שלשה טפחים והכי מוקף כל הדופן מקצה לקצה בקרשים מלמעלה ולמטה וזה לפענ"ד נכון.
ולפי כל המבואר לעיל, הנה י"ל, שמאחר ומעיקר הדין באם קושר את הבד הייטב למסגרת הברזל של הסוכה (כמו ב'אזיקונים' וכיוצ"ב) - מחיצת בד כשרה. לכן, במקרה כאן שישנו דופן ממש כשיעור דופן סוכה, ושאר המשך הדופן יש לו 'צורת הפתח' ומכוסה ביריעת בד הקשורה היטב, יש לומר שיוצא ידי מנהג זה שהובא ברמ"א – להיחשב דפנות שלימות