Ask The Rabbi

נושא: תפילה

אהבת ה'

שלום לרב,
איך מגיעים לאהבת השם באמצעות תורת החסידות?

שלום וברכה


הדברים מבוארים במאמרי החסידות ובספר התניא בהרחבה, עיין בפרקים: ג, יח, יט, מד, מו, מט, ועוד.


נקודת הענין שאדמו"ר הזקן מביא - שעל ידי התבוננות שכלית בגדולת ה' מעוררים את הרגש שבלב. ובפרט, שאהבת ה' חקוקה בליבו של כל יהודי בטבעו, ולכן צריך רק לעורר ולגלות אותה על ידי לימוד והתבוננות.


אלא שלפעמים יש כל מיני העלמות והסתרים, מסכים ובלבולים המסתירים וכו', וצריך להתייגע ולעמול בזה, ולהסיר המניעות, כמבואר בתניא שם בהרחבה.


עיקרון זה מופיע כבר ברמב"ם (תחילת פרק ב' בהלכות יסודי-התורה) וזה לשונו: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? כשיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, יראה מהן חכמתו שאין לה ערך - מיד הוא אוהב וכו'". החסידות מסבירה ומרחיבה במהותה של התבוננות זו, ואיך מסירים את המניעות אליה.


 

מקורות

כתב בשולחן ערוך אדה"ז אורח חיים (סימן עה סעיף א):טפח מגולה באשה במקום שדרכה לכסות ערוה הוא אפילו היא אשתו מפני שמביא לידי הרהור כשמסתכל בו, ולכן אסור לקרות ולהתפלל כנגדו (כמו כנגד ערוה ממש עד שיחזור פניו לצד אחר).


ובסעיף ד: שער של אשה שדרכה לכסותה ערוה היא, מפני שמביא לידי הרהור, ואסור לקרות או להתפלל כנגדה.


ובסעיף ב: וכל זה לאנשים, אבל האשה עצמה אפילו היא ערומה, מותרת לקרות ולהתפלל אם היא יושבת שאין פניה שלמטה נראין כמ"ש בסי' ע"ד, ואין בגילוי כל גופה משום ולא יראה בך ערות דבר, לפי שאינה ערוה אלא לאנשים, ומשום הרהור. ולפיכך אף אשה אחרת מותרת לקרות ולהתפלל כנגד אשה ערומה אם אין פניה שלמטה נראין.


ויש מי שאוסר לאשה אחרת (והעיקר כסברא הראשונה).