fbpx

נושא: תניא

אהבה לכל אחד?

תאריך העלאה: 30.12.2015 – 07:28

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

זכיתי ללמוד גם את השיעור שבאתר לפרק לב בתניא. הרב מציין שתכלית שנאה היא כלפי מינים ואפיקורסים, אבל שמאד נדיר שיש מינים ואפיקורסים בדורנו. אחרי הגרוש מגוש קטיף והשומרון כשראינו את השנאה הפנימית ואת הפגיעה בעם ישראל ובאלוקיו ובכל נושאי שמו ע"י מנהיגים שמתנהגים כערב רב. כשאנו מאוימים שוב  בפינוי ישובים. איך אפשר להמשיך לחשוב שאין פה אפיקורסים ומינים שמצווה לשונאם? 

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

ראשית כל נציין כי בהחלט המעשים הנוראים של הגירוש מגוש קטיף, והמשך התיכנון לעשות דברים דומים ביהודה ושומרון, הם דבר שאסור לעבור עליו בשתיקה, ועל כל אחד מוטלת החובה לעשות ככל יכולתו למנוע את הדברים האלו, וגם אם חושב שאין הוא מסוגל לשנות מאומה, הרי מוטלת עליו חובת המחאה, למעשים כאלו שגורמים לפיקוח נפש, ר"ל, למליוני יהודים, כפי שהרבי חזר והדגיש, צעק וזעק. עם כל זאת, ההגדרה של מינים ואפקירוסים היא לא לפי המעשה אלא לפי האדם. כותב הרמב"ם בהלכות ממרים פרק ג': מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, . . הרי הוא בכלל המינים, ומיתתו ביד כל אדם.  מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה – מורידין ולא מעלין, כשאר המינים והאפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרים והמשומדים: כל אלו אינן בכלל ישראל, ואינן צריכין לא עדים ולא התראה ולא דיינין; אלא כל ההורג אחד מהן, עשה מצוה גדולה והסיר מכשול. במה דברים אמורים, באיש שכפר בתורה שבעל פה ממחשבתו, ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה, ואחר שרירות ליבו, וכפר בתורה שבעל פה תחילה; וכן כל הטועים אחריו. אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו- הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס; ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם – הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם.  כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שטעו.  לפיכך ראוי להחזירן בתשובה, ולמשוך אותם בדרכי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה; ולא ימהר אדם להורגן. עד כאן דבריו. כלומר, שכל יהודי שעשה עבירה, אף אם היא עבירה חמורה מאוד, הנה אם זה נבע מחינוך קלוקל שקיבל, הרי במידה מסויימת, הרי הוא נגרר אחרי חינוכו והסביבה, ולכן אין לו גדר של מין ואפיקורס. יכול להיות שהוא רשע גמור, יכול להיות שהוא אדם אכזר, המעשים שלו נוראים וכו' אבל הגדרה של מין ואפיקורס זה למי שלמד וידע, וקיבל חינוך כמו שצריך, ובכל זאת מדעתו הרעה הלך וכפר בתורה וכו' להכעיס, ולא רק לתיאבון. במצב של היום הרי ידוע, כי כל הבעיות בעניני שלימות ארץ ישראל וגם בעיות הדת האחרות, נובעות מחוסר קשר גלוי לקב"ה וליהדות. ברגע שאדם מנותק בגלוי מהתורה והמצוות, גם אם הוא יהיה אדם לאומני מאוד ואידאליסט, ברגע שיעמוד מול לחצים כבדים, לא יהיה לו את החוסן הנפשי לעמוד מול הלחצים, וכמו שראינו לצערנו שדוקא אלה שנחשבו מאוד 'ימנים' וכו' שהגיעו לכסא שינו עורם… וזה אדרבא מחזק את מה שאמרנו, שיש כאן בעיה שורשית של ניתוק מהקב"ה שזה מביא לכל הרעות החולות הללו, והיא קודמת להם וגורמת להם. ולכן למרות המעשים הנוראים שעשו, יש לדעת, כי הבעיה כאן היא שרשית, בחינוך המנותק מהיהדות שקיבלו אותם יהודים לצערנו, וזה מה שגרם למעשיהם הרעים. ולכן זה לא כל כך משנה מהי ההגדרה של אותם אנשים מבחינה הלכתית, השאלה איך בדיוק גורמים ועושים שמצב זה לא יחזור שוב. בפרק ל"ב, האדמו"ר הזקן נותן לנו כלל מאוד חשוב: יש לעשות הפרדה גדולה בין מעשי האדם, שאותם צריך לשנוא, לבין הידיעה שיש בתוכו ניצוץ אלוקי, גם אם הוא בהעלם, שאותו צריך לאהוב. אין זה אומר שצריך לתת לגיטמציה חלילה לאותם מעשים, אך צריך להבין את מקורם, זה נובע מהתגברות של הקליפה והנפש הבהמית שקיימת בעולם בכלל, וגם בתוך אותם אנשים. אין זה אומר שאין בתוכן ניצוץ אלוקי מצד הנשמה האלוקית שבהם. ושוב, זה מבלי להיכנס כלל לשאלה כיצד אנו צריכים להגיב על מעשים כאלו, ולמנוע אותם. ומסיימים בטוב, שהקב"ה יערה רוח ממרום על כל אותם אנשים, ולא ישמע עוד שבר בארצינו, ונזכה לראות בגילוי את ביאת גואל צדק בגאולה האמיתית והשלימה

מקורות

דילוג לתוכן