fbpx

נושא:

אדם שיש לו בביתו 'פסנתר חשמלי', ואינו רוצה שהילדים ישחקו בזה בשבת, ושכח לכסות אותו עם כיסוי כפי שעושה בכל שבת, האם מותר לכסות אותו בשבת?

אדם שיש לו בביתו 'פסנתר חשמלי', ואינו רוצה שהילדים ישחקו בזה בשבת, ושכח לכסות אותו עם כיסוי כפי שעושה בכל שבת, האם מותר לכסות אותו בשבת?

בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) איזה סוג מוקצה נחשב 'פסנתר חשמלי'. ב) האם מותר לטלטל דבר המותר בטלטול לצורך דבר האסור. ג) האם ישנו הפרש בין אם הטלטול הוא לצורך דבר המותר, או לצורך האיסור עצמו. ד) האם ישנו הפרש אם בעת הכיסוי האיסור מטלטל מעט או זז מעט על יד כך, או שאין הפרש.
ראשית שי להביא את המובא בשולחן ערוך בסימן שח סעיף א', שאסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול. א) אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול ולא שיחת השבת כשיחת החול, שנאמר ודבר דבר, קל וחומר שלא יהא הטלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהא כיום חול בעיניו. ב) מפני גדר הוצאה – שמא ישכח ויוציא הדבר שמטלטל בידו – לרשות הרבים. ג) מפני שמקצת העם אינם בעלי אומנות אלא בטלים כל ימיהם, כגון יושבי קרנות – שכל ימיהם הם שובתים ממלאכה, ואם יהיה מותר להלך ולדבר ולטלטל כשאר הימים, נמצא שלא שבת שביתה הניכרת. (שח, א).
[ולציין, שהטעם הראשון שייך בכל. השני רק במקום שאין ערוב. השלישי רק לאנשים מסוימים ממש].
והנה גדר האיסור הוא דוקא טלטול בידיו ממש, אבל טלטול שלא בידיו ממש מותר, כמבואר שם בסעיף טו, שכל מוקצה אינו אסור אלא לטלטלו כדרכו בחול, דהיינו בידיו אבל מותר לטלטלו בגופו, וזהו נקרא טלטול כלאחר יד – שהוא בשינוי מדרך החול. ולכן מותר לטלטל מוקצה ברגליו לפנותו לכאן ולכאן דרך הילוכו לצורך מקומו או אפילו לצורך המוקצה עצמו כדי להצניעו, ואין צריך לומר שמותר לטלטל מוקצה על ידי נפוח בפיו, שאין לך טלטול כלאחר יד גדול מזה.
וכן מבואר בסימן רעו סעיף ט', שבין נר של שעווה וחלב בין נר של שמן מותר בטלטול, לפי שטלטול הנר אינו אסור אלא מפני שהוא מוקצה, וכל מוקצה מותר לטלטלו בטלטול מן הצד, ויכול להביא הנר לכאן בהיתר בטלטול מן הצד, כגון באחורי ידיו או בין אצילי ידיו וכיוצא בזה.
ולפי זה, כל דבר שאינו ראוי לאכילה כמות שהוא הנמצא במקרר או במקפיא כמו קמח, קטניות, עופות קפואים, וכיוצא בזה, אם רוצה לקחת דבר הנמצא אחריהם, אזי אין לטלטלם אלא בשינוי, ואם אי אפשר יצטרך לקרוא לנוכרי ולומר לו אם הוא לצורך מצוה וכדומה.
וכמו כן מותר לטלטל מוקצה בגופו, כמבואר שם בסעיף נב, שעצים וכן נדבך של אבנים, מותר בכל עניין לשבת עליהם כך בלי שיגע בהם לסדרם, אף על פי שלא ישב עליהם מעולם, ולא חשב עליהם שום מחשבה, ולא עשה בהם שום מעשה מבעוד יום. שכל מוקצה אינו אסור אלא בטלטול בלבד, ואף אם הם מתנענעים תחתיו בישיבתו, אין זה נקרא טלטול, שטלטול כלאחר יד הוא.
ולעניין נגיעה במוקצה ללא הוזזה מבואר שם בסעיף יד, שכל מוקצה אינו אסור אלא בטלטול, אבל מותר ליגע בו בידיו, ובלבד שלא ינענע אפילו מקצתו.
דוגמאות לדבר: מותר ליגע במנורה שהנרות דולקות עליה – אם אינה תלויה באוויר, או בתנור בית החורף שהאש דולקת בתוכו, וכן מותר לקחת דבר היתר המונח על דבר מוקצה, וכן להניחו על גביו, מפני שכל מוקצה אינו אסור בהנאה להשתמש בו בלא טלטול.
ואם הוא לצורך המוקצה מבואר בסימן שי, סעיף י', שמותר לכפות כלי על גבי מוקצה, שבזה אינו אוסר הכלי בטלטול, ובלבד שלא יגע הכלי במוקצה, שאף שמוקצה מותר בנגיעה בעלמא אפילו בידיו – כל שאינו מנענע, מכל מקום כאן שהנחת הכלי על המוקצה היא לצורך המוקצה, אסור אפילו נגיעה על ידי הכלי.
ויש חולקים על זה ואומרים, שלא הזהירו חכמים שלא יגע הכלי במוקצה, אלא כאשר המוקצה הוא דבר המתנענע על ידי נגיעת הכלי, כגון ביצה וכיוצא בה, שנמצא שהוא מטלטלה על ידי הכלי, ולא התירו טלטול על ידי דבר אחר – אלא לצורך דבר המותר.
ואמנם בסימן תצה סעיף טו סתם לאיסור אם הוא לצורך המוקצה.
העולה מן האמור: שלכסות פסנתר חשמלי בכיסוי בכדי שלא יגעו בו הילדים, (או 'שעון מעורר' שמצלצל, ואין רוצים לשמוע קולו וכיוצא בזה), אזי אם כאשר מכסהו נוגע בו, אסור לכסותו. ואמנם מסתבר שאם רק זורק עליו, – מבלי שבשעת הכיסוי נוגע בו באמצעות הכיסוי – מותר הדבר.

מקורות