הקשר של המידות לאישיות שלנו

איך נגדיר אישיות? בהתנהגות עושה כל מיני דברים, וכן בהרגשות לא רק של חסד, וגם בשכל, אבל הכל בהשפעה הזאת של הכתר. שאני מזהה אישיות של חסד פירושו שהכל צבוע בצבע הזה.

הדבר הזה מסביר לנו לעומק כמה חשוב לזהות את האישיות של בן אדם, וכמה יכולים ע”י כך לצאת מתסכולים מאוד עמוקים כשאתה לא מזהה. כי אם אדם עושה דברים וחווה חווית קשות של קושי, כמו גבורה והוא אישיות של חסד- הוא לא יחזיק מעמד בזה. אם בתוך הדברים הקשים שהוא עושה הוא מודע לחסד שבו הוא יוכל להתמודד עם זה.

זה נקרא מקיף, נמצא בהעלם. בכל עשיה שהוא עושה כולל גבורה נמצא בהעלם במקיף האור של החסד. האישיות זה מקום נעלם, לפעמים זה גלוי, בהתנהגות של חסד – גלוי המידה שלו, בהתנהגות של גבורה זה נמצא בהעלם, אין לו קונפליקטים. עמוק בתוכו הוא יודע – שהוא עושה עכשיו חסד בזה שהוא מתנהג קשה. זה נקרא במקיף. יש לו תחושה פנימית שהוא עושה חסד. כי אם בגלוי הוא מרגיש סתירה טוטאלית לפנים של האישיות שלו יווצרו לו קונפליקטים עמוקים.

אותו דבר, כל שאר המידות. לפי זה אישיות של גבורה, כמו יצחק. כל מעשיו, רגשותיו המניע של הכל- במקיף בהעלם זה גבורה. גם כשהוא אוהב הפנים זה גבורה. מה זה גבורה כאן? אהבה ששורשה בגבורה זה תגבורת אהבה. הכח המקיף מתגבר, זה תגבורת אהבה. לא התבודדות וריחוק.

זה מסביר מדוע על יצחק התורה מציינת שהוא אוהב את רבקה, הגבורה שלו. רוב הזמן הוא בהתכנסות פנימה, מתבודד. אבל גם בזמן אהבה, בגלוי זה השפעה עם המעלה עצומה של גבורה, יראה שנצמאת באהבה.

כמו למשל, אמא שמאוד מתנהגת באהבה לילד, בפנים יש פחד שמאוד דואג לו. בפנים זה יראה. וזה מופיע בגלוי באהבה בתגבורת של אהבה.יותר חזקה מאהבה של מים, של חסד. ומגבורה זה עוצמתי יותר כי המקיף משפיע על החלק הגלוי.

האישיות זה משהו עצמי ומקיף, נוכח בהעלם ובגילוי בכל החלקים הגלויים. הוא משפיע, שיש חוסר קונפליקטים שתאה לא נלחם באישיות שלו, ז המשפיע על כל מבני התודעה. אצל יצחק זה לא היה עם קונפליקט כי מהגבורה אהבה יותר גדולה וכן אצל אברהם, שזה באמת אהבה וגם היראה כמו העקידה זה גבורה מאהבה.

האישיות מתבטאת בכל החלקים של התודעה בגוונים שונים. אין שלימות ללא גוונים שונים, אני חסר יד זה לא שלם.. אם אני חסר יראה אני לא שלם.. וכן בשאר הדברים. כל דבר צריך את הכלי שלו אבל הייחודיות נמצאת בכל הפרטים.

כיוון שכל אחד הייחודיות שלו זה לא רק חסד או גבורה, אלא בחסד זה ענין עצמי ויש את ההתכללות. 60 ריבוא נשמות, כל אחד פן מסויים בעולם המידות. כיוון שהיחודיות, גם שמתפרטת היא קשורה, 60 רבוא.. קשורה ל6. לומדים מזה: גווני יחודיות קשורים ל6 המידות.

המושג אישיות שאנו משתמשים בו, המילה איש/ה כתוב ביום יום קשור לעולם הרגש. יש 4 שמות למין האנושי – אדם, איש, גבר ואנוש. מבואר שאדם זה מעל השכל, איש זה מעלת המידות. גבר זה ההתגברות להשיג מעלות של אדם ואיש. אנוש – הכשלון וההפסד שלא מצליח לבטא את מעלות האדם והאיש.

מתוך זה אפשר להבין שהמילה איש/ה שמרכיב המילה אישיות – קשור למידות. זה גם ההסבר ל60 רבוא, ש6 המידות שמתפרטות לרבבות. המבנה יסוד זה 6 המדיות. 6 הקצוות של המציאות- חסד, גבורה, תפארת נצח הוד יסוד.

וכמו 6 רוחות. העולם, המציאות נבחנת ב6 המידות. 4 רוחות דרום צפון מזרח מערב. דרום זה אהבה חסד, צפון- גברורה. מזרח- תפארת מערב זה יסוד. מעלה ומטה -נצח והוד. המרחב של העולם הוא ב6 המידות וזה קשור לימי השבוע.

כתוב במפורש הנטיה האישיותית היא בהשרשה של המידות בכתר. לכן בעיקר, גם אישיות של שכל אני מבין שהמרחב השלם זה דווקא 6 המידות. לכן זה מעניין אותנו לדבר על 6 סוגי אישיות- אברהם – חסד. יצחק – גבורה. יעקב – תפארת. משה – נצח. אהרון – הוד. יוסף – יסוד. יש את דוד שזה כמו השבת שמכיל וכולל. לא מאופיין בגוון מסויים, לית ליה מגרמיה כלום, אין לו ייחודיות הוא מקבל.

ההבחנה האמיתית של סוגי אישיות זה בעצם דרך השש מידות , יוצא מזה שאישיות של חסד כמו אברהם אבינו – החסד הוא הכל, הכתר וכל המידות והשכל הכל עובר בחסד ואותו דבר בגבורה.

לפי זה אנחנו יכולים להבין בדוגמאות של בני אדם, את הכלל של האישיות. משה רבינו הוא חכמה אבל באושפזין נמצא בנצח, ואהרון בינה אבל נצמא בהוד. מה בעצם הנקודה?

אברהם בכתר כולו בחסד ומתנהג בעולם שלם, יצחק בגבורה. יעקב הוא תפארת שבגלוי כולל את הכל. משה הוא נצח- הרבה נבין על נשמת משה על פי ההבנה שהוא נצח וכנל אהרון שהוא הוד, ויוסף שהוא היסוד.