שמעתי 2 דעות הפוכות איך אדם צריך להתייחס אל עצמו אחרי שהוא בתהליך של תשובה, גישה אחת להסתכל על השלמות שלו הטובה, או להתמקד בבעייתיות של המעשים שלו כדי לתקן אותם באמת? אשמח לקבל הסבר והדרכה בענין הזה
שמעתי 2 דעות הפוכות איך אדם צריך להתייחס אל עצמו אחרי שהוא בתהליך של תשובה, גישה אחת להסתכל על השלמות שלו הטובה, או להתמקד בבעייתיות של המעשים שלו כדי לתקן אותם באמת? אשמח לקבל הסבר והדרכה בענין הזה
האמת היא ששתי הגישות נכונות וצריכות להיות במקביל ונראה מקור לדברים עם תוספת הסברים בתוך דברי הרמב”ם בהלכות תשובה.
דברי הרמב”ם: מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים, כל הזמן מבקש ומתפלל שהקב”ה יסלח לו ועושה צדקה כפי כחו, בתשובה נותן לאחרים לאחרים הפוך מהחטא שמרכז את האדם בתוך עצמו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו. נזהר במה שנכשל. ואז מדבר הרמב”ם איך מתייחס לעצמו: ומשנה שמו, כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, אני מישהו אחר ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה, ומשתדל בין היתר בכל מעשיו להוביל עצמו לדרך ישרה וגולה ממקומו, עובר למקום אחר שגלות מכפרת עון שאדם לא במקום שלו, החוויה הזאת מכפרת. מה בגלות גורם לכפר עוון? מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח אדם שגולה ונמצא לא במקומו הטבעי הוא מרגיש פחות בטוח בעצמו, יותר עניו ושפל רוח.
בהמשך בהלכה נוספת:: ושבח גדול לשב מי שעושה תשובה שיתודה ברבים ויודיע פשעיו להם, אדם שתיקן את מעשיו הוא לא צריך להסתיר אותם, הוא צריך להודות עשיתי את הטעויות האלה והאלה, פגעתי, התנהגתי להודיע. את הפעולה הזאת הרמב”ם מכנה שבח גדול. זו מעלה גדולה מי שמודע למעשיו ומודיע אותם שנכשל ומגלה עבירות שבינו לבין חבירו לאחרים נראה תיכף שמדובר על דברים שבינו לבין החברה ואומר להם: ‘אמנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך והריני היום שב ומתנחם’. מודה בטעויות שפגעתי באחרים וכל המתגאה ואינו מודיע, אלא מכסה פשעיו, אין תשובתו גמורה, שנאמר: “מכסה פשעיו לא יצליח אם דברים שקשורים לאחרים מסתיר ולא מודה- מכסה פשעיו לא יצליח.).
במה דברים אמורים? בעבירות שבין אדם לחבירו. דברים שהסביבה יודעת כי זה בין אדם לחבירו אבל בעבירות שבין אדם למקום, אינו צריך לפרסם עצמו, ועזות פנים היא לו אם גילם. אם זה דבר שלא קשור עם בני אדם אלא בינך לבין הקב”ה אתה לא צריך להודיע ואפילו זה עזות פנים. אלא שב לפני האל ברוך הוא, ופורט חטאיו לפניו, צריך להתוודות בפני הקב”ה שיודע מה הוא עשה ומתודה עליהם לפני רבים, סתם. אומר אני לא צדיק גדול עשיתי טעויות אבל לא מפרט מה הוא עשה רק באופן כללי עשיתי והתחרטתי וטובה היא לו שלא נתגלה עונו, שנאמר: “אשרי נשוי פשע כסוי חטאה.
בהלכה הנ”ל אומר הרמב”ם
ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם אדם שתיקן מעשיו, שלא יגיד אני לא כמו הצדיקים, אני נמוך יש לי עוונות, צריך לדעת שהבורא אוהב אותו באהבה שתלויה בדבר והוא מושלם בעיני הבורא ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו הוא נפל, היה בתוך הטעות ויצא מזה. לאיפה יצא למקום מושלם. יש לו מעלה שהצליח להתגבר על הנפילה וכבש יצרו אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.
בהלכה נוספת:
בעלי תשובה דרכן להיות שפלים וענוים ביותר אם חרפו אותן הכסילים במעשיהם הראשונים ואמרו להן אמש היית עושה כך וכך ואמש היית אומר כך וכך אל ירגישו להן אלא שומעין ושמחים ויודעין שזו זכות להם שכל זמן שהם בושים ממעשיהם שעברו ונכלמים מהן זכותם מרובה ומעלתם מתגדלת למרות שהוא שלם יש לו כאב על העבר וחטא גמור הוא לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים או להזכירן לפניו כדי לביישו או להזכיר דברים וענינים הדומין להם כדי להזכירו מה עשה הכל אסור לאחרים אסור להזכיר לו ומוזהר עליו בכלל הוניית דברים שהזהירה תורה עליה שנאמר ולא תונו איש את עמיתו.
אם נתבונן לעומק – בפרק ב שאדם צריך לעשות שינוי מעשי ושצריך לשתף בטעויות שלו, אומר אני מישהו אחר, ומצד שני בפרק ז אל תחשוב שיש לך בעיה אתה שלם. אז מה הגישה? אדם עשה תהליך, התחבר לעצמיות שלו, בחר במקום הטוב. מה המודעות שלו עם עצמו? איך הוא חוזר לעצמו בעולם ובחברה אחרי התשובה?
אני מושלם, או אני תמיד נשאר בעייתי. מדברי הרמב”ם רואים שצריך להאמין שהוא שלם וכאילו לא עשה כלום. מצד שני ברמב”ם, צריך לפרט מעשיו הבעייתיים וכו’.
זה בכלל גישה של האדם אל עצמו כשהוא עושה תהליך של תשובה, גם של יציאה מהרגלים לא טובים כמו אחרי שהאדם יצא מהתמכרות, פגיעות. זה קונפליקט יסודי אי אפשר להתעלם ממה שהיה, יש התעלמות של התכחשות שאני רוצה להיות במקום של שלמות עצמית, ובשביל זה אתה מכחיש ומתעלם ממה שהיה. זה לא נכון. אבל מצד שני- אם המקום שאני נשאר בעייתי כמו ששהייתי, אני חי בעבר.
ההסבר על פי תורת החסידות באמת המקום האמיתי השלם שלך מכיל את החסרונות שלך, והחסרונות שלך הם חלק מהמעלה שלך. זה מכיל את היתרונות והחסרונות שלך. השלמות האמיתית העצמית שלך מכילה את כל הטעויות והנפילות שלך וגם את ההצלחות והשלמות שלך. “אתה” האמיתי שמבטא את השלמות האלוקית היותר אמיתית ויותר שלימה – זה ההכלה של הנפילות שלך קו שמאל יחד עם כל המעלות והשלמות שלך. שניהם מוכלים ביחד.
רמב”ם הלכות תשובה ב הל’ ד-ה
הלכות תשובה שם ז- הלכ’ ד-ח
מאמר הרבי שובה ישראל תשל”ז
DAAT coordinators offer assistance and guidance based on Torah and Chassidut in halachic, motivational and family matters to rabbis, leaders and to individuals. The rabbis at DAAT provide answers that appear on this site. If you have any questions, feel free to contact us. Fill in the attached questionnaire and you will receive an answer by email as soon as possible.