אני רואה דמויות חשובות ומפרסמות, ולצדם אנשים רגילים כמוני, וממקומי בעזרת הנשים, איני יכולה שלא להרגיש את העוצמה המחשמלת של העם שקיבל אתמול את בשורת הסליחה. שנולד מחדש.
שוב זה יקרה. פספוס של כמה שעות, שיקול דעת מוטעה, הסחת דעת, וגם סדר עדיפויות שגוי, והנה הבאנו על עצמינו בושה כה גדולה, שכבר למעלה משלושת אלפים שנה רובצת על מצפונינו הקולקטיבי:
אנכי
אולי גם לך זה קרה, שהגעת למקום, והרגשת כל כך לא שייכת. מחכה רק שיעבור הזמן, אולי קצת מתעסקת בטלפון, ויודעת שרק הגוף נמצא פה כעת, אך הנשמה מטיילת אי שם
בפרשת בשלח מסופר אודות שירת הים ששר משה ואליו הצטרפו כל בני ישראל. אחרי הגברים, שרו גם הנשים, אולם הן לא הסתפקו בשירה בלבד, אלא הוסיפו תופים, ויצאו במחול, בניצוחה של מרים. איך הגיעו תופים ללב המדבר?