בורא הוא אחד ושלימות הכל. אך דווקא בגלל שהוא שלימות הכל, יש בו את היכולת לברוא "גבול" ועולם בעל גוונים שונים.
הרגשת היש והנפרדות מהבורא היא שקרית ודמיונית ותתבטל לעתיד לבוא, אבל עצם מציאות העולם על גווניו השונים, לא יתבטל, אלא שנרגיש איך הכל אלוקות.
נמצא, שירגישו גם לעתיד לבוא גם את הגוונים השונים שיש בין כל אחד לשני ובין נברא למשנהו, אבל ירגישו איך אלו גוונים שונים של האלוקות. ואין זו סתירה לזה שה' אחד - כי האחדות האמיתית מאפשרת לראות את האחדות גם בתוך הפרטים השונים.
כלומר, מלבד הנפש האלוקית, תשאר גם הנפש הבהמית, השכלית, וגם הגוף אלא שהנפש הבהמית לא תרגיש ישות ונפרדות, אלא היא תהיה כייעודה האמיתי - נפש שמחיה את הגוף, נפש טבעית, אך יהיה ניכר בה איך גם ה"טבע" הוא אלוקות, שזהו פן מסוים בגילוי האלוקי, ואינו סתירה לאחדות. כמו כן הנפש השכלית תישאר, אלא שיהיה ניכר איך כל ענין השכל הוא להכיר ולהשיג אלוקות, וכן הגוף ישאר, אלא שיראו בו את בחירת העצמות בו, ואיך מתהווה מדבר ה' וכו'.
כלומר, ישארו הפרטים והגוונים, אלא שלא יהיה הצד המפריד והמנתק, אלא יראו בהם רק את מעלותיהם, בהתבטלות לאלוקות והקשר אליו, שזהו תפקידם האמיתי.