שלום. למדתי בעיון את המאמר שפורסם באתר , המפתח להערכה עצמית נכונה, ראשית – תודה. מאוד נהניתי וקיבלתי הבנה עמוקה בנושא. שנית – נקודה אחת לא ברורה לי ואשמח לקבל התייחסותכם לשלמות הנושא אצלי. נכתב "ולכן, ההתחברות עם הכרת הערך הלא-מותנית , תלויה בחוויה של ביטול, דהיינו ההכרה כי המעלות הן לא נרכשות על ידי האדם (ישות) אלא ניתנות בו מהבורא" או בהמשך "בעוד שהניסיון לקחת מעלות מכוח עצמך (ישות) , גורם לאדם להיות מאוים מעצם מציאות הזולת". לא ברור לי מה הכוונה שהמעלות הן לא נרכשות? הרי הכול אפשר ללמוד , תמיד אפשר להשתנות, וזה עבודה של כל החיים. מה זאת אומרת לקחת מעלות מכוח עצמך? אם אפשר לחדד.. למה הכוונה במעלה? אם אני רואה מעלה אצל השני ז"א שבפוטנציאל גם אני יכולה להגיע לזה, לא? הרי אחרת, לא הייתי מזהה.. או למשל, מאוד יכול להיות שלי ולחברתי יש כישרון זהה – אותה מעלה. תמיד קבלה-נתינה? אולי שתינו בצד המקבל (והמריבה היא על אופן וכמות הקבלה) או ששתינו בצד הנתינה (והמריבה היא על מי תיתן וכמה) תודתי מראש על המענה.
Menu
