שלום לך. הרבה פעמים יש עליות וירידות בעבודת ה', אך גם הירידה היא צורך עליה. בחסידות כתוב שיש מצב שעוזרים לאדם ונותנים לו סיוע מלמעלה ואז הוא מרגיש התעוררות רוחנית מאוד גדולה, וכאילו מובילים אותו, והכל הולך חלק בתחום הרוחני. זה מה שנקרא "אתערותא דלעילא". אלא שבדרך כלל המצב הזה לא נמשך הרבה זמן, ובשלב מסויים, האדם מרגיש שלפתע נשאר כאילו בלי כלום. ואז נדרש מהאדם עבודה של קבלת עול והתמדה. כנראה שהיה לך זמנים שבהם היה לך סיוע והתעוררות מלמעלה, אבל כרגע דורשים ממך עבודה מאומצת "עבודה בכח עצמו" שדורשת הרבה התמסרות ומשמעת פנימית לעבודת ה' בתפילה. אין צורך להיבהל שפתאום מרגישים כך, זה חלק מתפקידנו בעולם לבצע את הדברים בגלל שה' רוצה, ולא רק בגלל שאנו מרגישים את החוייה הרוחנית שבזה. בעזרת ה' אם תמשיך בהתמדה ללמוד חסידות, לנסות להתכוון בתפילה למרות הקושי, והעיקר לא להיכנס לעצבות בגלל ההרגשה הזו, ה' יסייע לך ויתן לך שוב את אותה הרגשה מרוממת, וכידוע ש"אתערותא דלעילא" שבאה לאחרי עבודת האדם "אתערותא דלתתא" היא מחזיקה יותר זמן ופועלת בצורה פנימית. בהצלחה