דילמה בשבת בקיבוץ..

שלום רב,  אני מתייסר ואבקש לקבל הכוונה. אני תושב דתי כמעט יחד באחד הקיבוצים בדרום, ומארגן מניין מידי שבת. בשבת אתמול התאמצנו להגיע למניין, הסתובבתי בשבילים להביא גברים. הלכתי להצטנן כמה דקות בבית הכנסת במזגן, היינו כ5-6 בפנים. לאחר מספר דקות יצאתי לסיבוב נוסף וראיתי ברחבה בחוץ 2 חברים שהגעו להשלמת מניין והם עושים טלפונים לגייס מניין. שמחתי עם ההזדהות שלהם. אך הייתי נסער, לא אמרתי להם דבר, כאילו התעלמתי וחזרתי פנימה וכעבור כמה דקות היה מניין והתפילה התחדשה. התייסרתי על זה עם משגיח הכשרות, אברך חרדי שמגיע מזה 7 שנים מירושלים הלוך ושוב כל יום ובשבתות הוא מביא את אשתו ואת ילדיו. האם הייתי צריך לפנות בזמן אמת לבחורים המטלפנים ובעדינות להודות להם על כוונתם הכנה לגייס מנין – תוך כדי ציון שזו לא הדרך הרצויה? עם כל הסכנה להביא לתוצאה הפוכה? בחרתי להתעלם ואני לא יודע אם זה דווקא נכון או לא. ברור שהבחורים והגברים שבאים להתפלל באופן קבוע או לסירוגין אינם שומרי שבת כהלכתה וברור שהם נוהגים לטלפן. אך לשם השגת מניין בשבת!? כיצד הייתי צריך לנהוג, וכיצד לנהוג להבא? כזכור, אנחנו קהילה של מתחזקים ועדיין לא בית כנסת "רגיל". בתודה ובברכה ‫