אם מזמינים לסעודות החג את אנשי הקהילה ובדרך כלל ישנם כמה שבאים עם הכלב שלה ומעוניינת להיכנס איתו לסוכה האם יש בכך בעיה הלכתית?

כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מותר להניח דברים מאוסים בסוכה. ב) האם יש הבדל בין גבר שרגילים להניח בתוך מקומו הפרטי בו שוהה ועושה את צרכיו הפרטיים כמו בסלון ביתו וזה יהיה נפקא מינה לגבי כלב. ג) האם יש הבדל בין כלב שעושה את צרכיו רק במקום מיוחד ולא בכל מקום שיוצא לו.
תחילה יש להביא את מה שנפסק בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרלט סעיף א' שעל פי מה שכתוב בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים" למדו על פי מה שקיבלו במסורת ממשה רבינו שכך קיבל מפי הקדוש ברוך הוא בפירוש כוונת הכתוב שכוונת גדר המצווה היא לשבת בסוכה באותו האופן בו יושב ומשתמש בביתו הפרטי במשך כל השנה כלומר שיהפוך את הסוכה לשימושו הפרטי כמו ביתו במשך שבעת ימי חג הסוכות.
ולכן עליו להכניס לסוכה במשך ימי החג את מיטתו והכריות והשמיכות לצורך שינה בסוכה וכן את כל שאר החפצים בהם משתמש בביתו כל השנה ובמשך ימים אלו עליו לעשות את ביתו הפרטי של כל השנה לשימוש ארעי בלבד ואת סוכתו לשימושו הקבוע למשל; אם יש לו כלים יפים או כלי מיטה יפים יכניס אותם לשימושו בסוכה ובביתו יניח את שאר החפצים הפחות יפים כך שאת שימושו הקבוע והמשובח יעשה בסוכה.
וכמו כן כל שאר הכלים של השתיה צריך שיהיו אתו בסוכה כדי לשמשו בעת הצורך אבל שאר הכלים שאיתם מכינים את האוכל וכן הכלים הגדולים שבהם ישנם המים אין צריך להכניס לסוכה כי גם בביתו הפרטי של כל השנה לא רגילים להכניס את הכלים האלו לתוך המקום הפרטי בבית בו משתמש כמו למשל בסלון או בחדרים הפנימיים אלא יד להם חדר נפרד כמו במטבח שהוא מקום מיוחד לכך.
ולגבי כלים שאיתם מגיש את האוכל או אוכל כמו למשל קערות וסירים אז תלוי הדבר: לפני האכילה אפשר להכניס אותם לסוכה כאשר האוכל בתוכם כדי להגיש את האוכל אם מדובר בסירים יפים אם מדובר בסירים שאינם יפים ויש לו כלי הגשה יפים אזי כאמור יש לו להכניס לסוכה את הכלים היפים כמו שרגיל לעשות במקרה שאוכל בסלון ביתו בארוחות טובות.
אבל לאחר שגמר את האכילה הכלים הללו נעשים מאוסים וצריך להוציא אותם מהסוכה וכמו כן הכלי שאיתו שואבים את המים לא יכניס אותו לסוכה כי זה כלי שבדרך כלל גס ולא ראוי שיהיה בסוכה כלל הדבר שלא יעשה דבר מאוס ובזוי בסוכה כדי שלא יהיו המצוות בזויות עליו. כמו למשל שלא ישטוף קערות וסירים וצלחות לאחר האכילה משאריות האכול שבהם אבל לשטוף כלי שתיה כמו כוסות וקנקנים שהם בדרך כלל נקיים ורק שוטף מנגיעת הפה וכדומה מותר לשטוף אותם בסוכה.
כמו מובא בפסוקים לגבי מנורה שמפיצה אור שכאשר היא דולקת ומפיצה אור היא צריכה להיות בתוך הסוכה וכפי שהיא רגילה להיות בתוך הבית שאז השימוש בסוכה הוא ראוי ומתוקן כמו שצריך אמנם אם הסוכה היא קטנה ויש חשש שאם יכניס את המנורה לתוך הסוכה היא יכולה לאחוז בסכך של הסוכה או בדפנות הסוכה ולגרום לשריפה אזי צריך להניח אותה מחוץ לסוכה אפילו אם מדובר במנורה יפה העשויה מזהב מאחר ובמקום של חשש שריפה גם בביתו לא היה משתמש בצורה זו גם אם היה מדובר בכלי נאה.
אבל המנהג שלא להכניס נר של חרס אפילו לסוכה גדולה כי בדרך כלל היא מאוסה כפי שמבואר בכמה מקומות ולכן אין להכניס אותה לסוכה גם אם אין חשש שריפה כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו.
ומכך מובן שבסוכה ישנם שני דינים: א) דין של שימוש קבוע וראוי ויפה כמו בביתו המיוחד לשימושו הפרטי והאישי ולכן כל דבר שהוא ראוי והיה עושה אותו בביתו המיוחד ראוי שיעשה גם כן בתוך הסוכה וישתמש שם בכלים המשובחים והיפים. ב) דין מיוחד שקשור לגדרי מצווה בכלל כללי שישנו בכל המצוות לא לעשות דברים שגורמים למצוות להיות בזויות עליו ולכן גם שימושים שהיה עושה בייתו אם הם גורמים שהמצוות יהיו בזויות עליו אסור לעשותם בסוכה.
העולה מהאמור: שאם מדובר במקום שרגילים להכניס את הכלבים לבית ומדובר אכן בכלב כזה שמכניסים אותו גם לתוך הבית ובו עצמו גם לחדרי הבית והסלון ולא רק במקום מיוחד והוא נקי ואינו מלוכלך ואין חשש שיעשה את צרכיו בסוכה מעיקר הדין אין בכך בעיה. בפרט אם מדובר שיכול לפגוע בה ובהתקרבותה ליהדות.
אמנם אם נראה לאנשי המקום שזה פוגע בקדושת הסוכה ונראה להם רגשית שזה כמו כניסתה עם כלב לבית הכנסת ניתן לומר לה בעדינות אם היא יכולה להניח אותו מחוץ לסוכה מפני רגשות השוהים.