נושא: הלכה

שאלה לא מעשית כרגע, אבל באופן תיאורטי: האם אדם שיודע שלא יזדמן לו שופר ביום של ראש השנה יכול לשמוע שופר לפני ראש השנה או בלילה של ראש השנה ולצאת בזה ידי חובת המצווה?

שאלה לא מעשית כרגע, אבל באופן תיאורטי: האם אדם שיודע שלא יזדמן לו שופר ביום של ראש השנה יכול לשמוע שופר לפני ראש השנה או בלילה של ראש השנה ולצאת בזה ידי חובת המצווה?

כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מצוות שופר יכולה להעשות לפני א' תשרי למשל בכל עשרת ימי תשובה ויש לזה תשלומים או שזה שייך דוקא לא' תשרי מבלי שיש אפשרות להשלים זאת במזמן אחר. ב) האם בא' תשרי עצמו יש הבדל בין הלילה ליום שיש צורך לשמוע זאת דוקא ביום או שאפשר לשמוע את זה גם בלילה במקרה הצורך לפחות כי סוף כל סוף על פי תורה גם הלילה הולך אחרי היום וזה נחשב גם כן א' תשרי. ג) במקרה שצריך דוקא ביום עצמו נתי בדיוק הזמנים שאפשר לתקוע בהם האם מעלות השחר או מנץ החמה וכן בסיום היום האם עד השקיעה או עד צאת הכוכבים.
ראשית יש להביא את מה שנפסק בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפח סעיף א' שזמן תקיעת שופר מהתורה הוא דוקא בא' תשרי ולא בזמן אחר ובזה עצמו דוקא ביום של א' תשרי ולא בלילה וביום עצמו הוא משעת נץ החמה ואילך (כלומר מהזמן שבו החמה עצמה מנצנצת שהוא זמן מאוחר יותר מעלות השחר וכפי שמופיע בלוחות שנה).
אבל זה דוקא לכתחילה שיש להמתין עד לנץ החמה כי לכתחילה בכל המצוות חכמים תיקנו להמתין עד לנץ החמה בכדי לעשותם כי בזמן עלות השחר ניתן לטעות ושמא בטעות יעשה זאת בלילה ולא יצא ידי חובה אבל בדיעבד אם כבר עשה את המצווה ובנידון שלנו שמע את תקיעת השופר מעלות השחר יצא ידי חובה מכיון שכפי שאמרנו היום מתחיל מעלות השחר וכיון שכן הוא יצא ידי חובה.
אבל זה דוקא אם שמע את כל התקיעות לאחר שעלה עמוד השחר אבל אם שמע מקצת תקיעה קודם שעלה עמוד השחר ומקצתה אחר שעלה עמוד השחר לא יצא ידי חובה כי צריך שכל שמיעת התקיעות כולם יהיו לאחר עלות השחר.
והנה במשנה ברורה כתב שהטעם שיש לתקוע דוקא ביום ולא בלילה למרות שגם הלילה הוא חלק מיום א' תשרי ולמה שלא יהיה אפשרי לקיים בו את מצוות שופר לפחות בדיעבד הוא מפני שלמדו חכמים מהפסוק שנאמר לגבי א' תשרי - "יום תרועה יהיה לכם" שהתקיעות צריכות להעשות דוקא ביום ולא בלילה.
אמנם עדיין יש לשאול מה יהיה במקרה שאדם לא שמע תקיעות עד שכבר בא זמן בין השמשות שהוא זמן שבין השקיעה לצאת הכוכבים והוא ספק יום ספק מהלילה האם אפשרי לצאת בזמן זה ידי חובה וכתבו הפוסקים שאפילו במקרה שחלק מהתקיעות בהם יוצא ידי חובה ימשכו לזמן של בין השמשות יש לתקוע מספק כי אפשרי שמספק יצא ידי חובה אך ללא ברכות כי לא מברכים ברכות מספק שהרי כלל ידוע בידינו 'ספק ברכות להקל'.
ויש לחקור האם הדין שנאמר בשולחן ערוך שאם שמע חלק מהתקיעות לפני עלות השחר לא יצא ידי חובה הוא גם כיום שתוקעים שלושים קולות מדברי סופרים לצאת ידי חובה של כל סוגי התרועה שישנם ואם כן הוא סוג של חיוב מדברי סופרים ומהתורה יוצא ידי חובה גם במקרה שתקע רק אחד מהקבוצות הללו או שיש לומר שמאחר וחכמים תקנו לתקוע את כל סוגי הספקות כדי לצאת ידי חובה של תורה אם כן יוצא שזה כעין חיוב תורה ויהיה לזה את אותם דינים כפי שזה בחיובי תורה.
וכתב על כך המשנה ברורה שנראה לומר שאפילו היום שנוהגים לתקוע שלושים קולות כדי לצאת ידי חובה כל הספקות שישנם בתרועה של תורה צריכים גם כן להיזהר שאפילו התקיעה הראשונה לא תהיה אפילו חלק קטן ממנה לפני עלות השחר.
והטעם לזה הוא מפני שסוף תקיעה בלא התחלה לא מועילה כלום וכמו כן הוא הדין במקרה שהוא שמע מקצת תקיעה ביום ומקצתה אחר כך בלילה גם כן לא יצא ידי חובה כי התחלה בלא סוף גם כן לא מועיל שום דבר.
העולה מהאמור: במצוות שופר מהתורה הוא דוקא ביום של ראש השנה כך שלא ניתן לקיים את המצווה ביום אחר או בליל ראש השנה. וזמנה ביום הוא לכתחילה מנץ החמה עד השקיעה ובבין השמשות יתקע בלי ברכה.
אמנם ישנו מנהג לשמוע קול שופר בכל יום מימי חודש אלול לאחר התפילה אך מספר הקולות שתוקעים תלוי במנהגים שונים.

מקורות