Ask The Rabbi

נושא:

מי שמאחר בסוכת בית הכנסת את אנשי הקהילה אמנם ישנם גם כמה גויים שבדרך כלל מצטרפים לקהילה לארוחות וכדומה ומשום איבה לא אומרים להם ללכת האם יש בעיה שהם יכנסו לסוכה בחג הסוכות בשעת הסעודות או שיש בכך בעיה הלכתית שגוי יהיה בסוכה?

מי שמאחר בסוכת בית הכנסת את אנשי הקהילה אמנם ישנם גם כמה גויים שבדרך כלל מצטרפים לקהילה לארוחות וכדומה ומשום איבה לא אומרים להם ללכת האם יש בעיה שהם יכנסו לסוכה בחג הסוכות בשעת הסעודות או שיש בכך בעיה הלכתית שגוי יהיה בסוכה?

כדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש בעיה להכניס גוי לסוכה של מצווה. ב) האם יש הבדל בזה בין אם ישנו חשש לאיבה או לא. ג) האם יש הבדל בין אם מזמינים את הגוי לבוא לבין אם באים מעצמם. ד) האם יש הבדל בין גוי שבא בדרך כלל באופן קבוע להתארח בסעודות הקהילה לבין גוי חדש שפעם ראשונה מגיע.
תחילה יש להביא את מה שנפסק בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תקיב סעיף א' שכל המלאכות הקשורות לאכילת אדם הותרו ביום טוב אבל זה דוקא אם מדובר שרוצה להכין זאת לצורך אכילת יהודי אבל אסור לעשות מלאכות ביום טוב לצורך אכילת אדם גוי וכן לא לצורך אכילת בהמה.
והטעם מכיון שלימוד הפסוק שמלמד שמלאכת אוכל נפש הותרה בעשייה ביום טוב נכתב שם "הוא לבדו יעשה לכם" ומהמילה 'לכם' דייקו חכמים ולמדו שהמלאכות הותרו רק לכם – ליהודים ולא לגויים ולא לצורך בהמות.
מסיבה זו אסור להזמין גוי שיבוא להתארח אצלו בסעודות יום טוב מחשש שאולי יבוא היהודי להרבות בהכנת המאכלים יותר ממה שצריך לצורך הגוי וזה הרי כאמור לא הותר כלל בעשייה ביום טוב. אבל כל האיסור הוא רק להזמין אותו לביתו של היהודי שאז ישנו לחשש זה אבל מותר לשלוח לגוי לביתו שלו מאכלים שהוכנו בביתו של יהודי מכיוון שבמקרה כזה היהודי לא מזמין את הגוי אליו לבית לא חוששים שמא הוא ירבה בשבילו.
רק שיזהר שלא ישלח לו דרך רשות הרבים אפילו שולח לו על ידי נכרי כי אסור להוציא מרשות לרשות בשביל נכרי וכל שאסור לעשותו אסור לומר לנכרי לעשותו אבל מותר לשלוח לו על ידי נכרי דרך כרמלית שלא גזרו על שבות דשבות של איסור הוצאה ביום טוב שהרי אם יש בה צורך יום טוב קצת מותר לעשותה על ידי ישראל.
כמו כן גוי שבא מעצמו לביתו של ישראל לאכול אצלו והיהודי לא הזמין אותו במיוחד אליו מותר לו לתת לו לאכול ולא חוששים שמא ירבה בשבילו מאכלים מכיון שהוא לא הזמין אותו במיוחד אלא הגוי הגיע מעצמו לביתו כי כל החשש שמא ירבה בשבילו הוא רק כאשר הזמין אותו במיוחד כי מכיוון שהזמין אותו הוא רוצה לכבד אותו ואז ישנו חשש שמא על ידי כך ירבה בשבילו מאכלים יתירים.
אבל זה דוקא במקרה שהיהודי נותן לו לאכול בלי להפציר ולבקש ממנו במיוחד שיאכל אבל אסור ליהודי גם אם לא הזמין אותו ואפילו כבר בישל את כל האוכל להפציר ולבקש מאותו גוי שיאכל כי מכיוון שהוא מפציר ומבקש ממנו לאכול ורוצה לכבד אותו יש לחשוש שמא יבוא להכין עוד איזה מאכל יתר בשבילו מעבר למה שהכין כבר באופן האסור ביום טוב ללא שזה צורך אוכל נפש ליהודי.
ואפילו בסיר שמבשל לצורך יהודי אסור להוסיף בכמות יותר מאכל בשביל גוי למרות שלא מזמינו והוא בא מעצמו והוא כבר מכין לעצמו כי מכיוון שהוא רוצה לכבד את אותו גוי והוא מוסיף בתוך הסיר בשר יותר בשביל הגוי יש לחשוש שמא יבשל היהודי עוד איזה מאכל מיוחדת רק לצורך הגוי ובזה הוא עושה מלאכה רק לצורך הגוי במיוחד. וכאמור כל ההיתר לעשות מלאכה ביום טוב לצורך אוכל נפש הוא רק כאשר עושה זאת לצורך יהודי ולא כאשר עושה זאת לצורך גוי או בהמתו כפי שלמדו חכמים מהפסוקים.
העולה מהאמור: שאין איסור בדבר מעיקר הדין - מצד דיני סוכה. רק שמצד דיני יום טוב אסור להזמין גוי לסעודות יום טוב שמא מחמת כן ירבה בהכנת ובישול מאכלים גם לצורכו וזה לא הותר ביום טוב אבל אם מגיע מאליו בלא הזמנה מיוחדת מותר. אבל גם אז אסור להפציר בו ולבקש ממנו במיוחד שיאכל מהמאכלים כי כל פעולה מצד היהודי שמראה על ידה שהוא בא לכבד את הגוי מביאה לחשש שמא יבוא לעשות איזה מלאכה האסורה ביום טוב בהכנת עוד איזה מאכל לצורך הגוי וזה נאסר.

מקורות

שדי חמד מערכת אבילות סימן ק"ח.


שם פאת השדה מערכת אבילות סימן ו'.


זוהר פ' וישלח דף קס"ח עמ' א'.


שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ס"ד.


יסוד יוסף סוף פ"ב.


קב הישר פ"ב בסופו.


דרכי נועם שו"ת ח"א סימן י"ח.


נטעי גבריאל הלכות אבילות ח"ב פרק צ"א.


אגרות קודש ח"ו עמ' שמח.


שו"ע יו"ד סימן שע"א ס"ה.