נושא: כשרות

ראיתי שבחב"ד מציירים את קני המנורה באלכסון בשונה מהמקובל בעולם מה העניין בכך?

ראיתי שבחב"ד מציירים את קני המנורה באלכסון בשונה מהמקובל בעולם מה העניין בכך?

בנוגע לשאלתך: אכן הרבי מליובאוויטש הרחיב והסביר בכמה מקומות שמוכרחים לומר שצורת המנורה שהיתה בבית המקדש הייתה באופן שהקנים נמשכו ממנה באלכסון ומביא שכך סברו גדולי הראשונים וכדלקמן (בכל הנ"ל ראה לקוטי שיחות חכ"א עמ' 168 ואילך חכ"ו עמ' 201):
הנה רש"י בפירושו על התורה בתיאור ששת הקנים היוצאים מצידי המנורה כתב וז"ל: (שמות כה לב) "יצאים מצדיה – "לכאן ולכאן באלכסון נמשכין ועולין עד כנגד גובהה של מנורה".
מדבריו מוכח מפורשות שסבירא ליה שצורת המנורה היתה באופן שקניה נמשכו ועלו באלכסון.
גם הרמב"ם אחז בדיעה זו שבציור המנורה שצייר בעצמו ובכתב ידו הנה צייר את הקנים נמשכים ועולים באלכסון הרמב"ם צייר את האלכסון במכוון וכעדות בנו רבי אברהם בן הרמב"ם על ציור אביו: "ששה קנים . . נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו" (כך שאין לומר שצייר בצורה זו משום שיותר קל לסרטט בצורה אלכסונית מאשר בצורה עגולה).
אך הנה בספר מעשה חושב (לבעל המשנת חסידים פרק ז') כותב שששת קני המנורה "נמשכין בעיגול" ומבאר שאע"פ שלפירוש רש"י מוכח שלא היו בעיגול שיטת הרמב"ם היא שקני המנורה היו נמשכים בעיגול והוכחתו היא מכך - "הרמב"ם בחיבורו לא הזכיר תיבת אלכסון אלא כתב 'ונמשכים ועולים'" ומכך נראה שהקנים היו עולים בעיגול ומסיים בעל ה'מעשה חושב' "והכי מסתברא דבהכי הם דומים לגלגלי הרקיע כו' שכנגדם הם השבעה נרות".
אלא שי"ל שמכיון שכל הוכחתו של בעל ה'מעשה חושב' היא מסתימת לשון הרמב"ם "שלא הזכיר תיבת אלכסון" הנה לאחר מכן שנתגלה ציור המנורה בגוף כתב יד קודש של הרמב"ם ובנוסף לכך יש את עדות בנו רבי אברהם שאביו צייר את המנורה ב'יושר' בכוונה מכוונת א"כ 'בטל היסוד ובטל הבנין' לומר שמדברי הרמב"ם משמע שהיו נמשכים בעיגול.
ונראה ברור שאם בעל ה'מעשה חושב' הי' רואה את ציור המנורה בגוף כתי"ק של הרמב"ם ואת עדות בנו רבי אברהם בזה היה מפרש שגם הרמב"ם סבירא ליה שהקנים נמשכים באלכסון (ע"ד שכותב רבינו הזקן (שו"ע ריש הלכות מכירת חמץ) "הרבה מספרים הראשונים ז"ל לא יצאו לאור הדפוס עדיין בימי האחרונים ז"ל . . ולזאת ודאי אין לסמוך כו'").
ובכלל הנה פירוש המילה קנה ('קני המנורה') - שמילה זו מובאת בכמה וכמה מקומות בתורה שבכתב - בכל מקום פירושה קו ישר (כמו גם קני הסוף שאנו רואים שגדלים על שפת היאור - גדלים הם בצורה ישרה) ולא מצינו בשום מקום שקנה יהי' בצורה עגולה.
וזה שבכל העולם מציירים את המנורה באופן שהקנים מתעגלים ועולים כחצי קשת וכהוכחה לדבריהם הם מביאים שבשער טיטוס ציור (- תבליט) המנורה הינו בצורה עגולה.
הנה נוסף לכך שדעת רש"י והרמב"ם אינה כך הנה הציור שם איננו מדויק ואינו תואם את צורת מנורת המקדש וכמו למשל שבציור המנורה שם אין למנורה רגלים שזהו נגד דברי הגמ' מסכת מנחות (כח ב) שהיו למנורה רגלים וכן בציור זה מצוייר על גבי המנורה לא פחות מאשר צורת דרקון (= צורה השייכת לעבודה זרה).
ולפיכך מסתבר לומר שציור המנורה שעל השער איננו ציור המנורה של בית המקדש אלא ציור של מנורה אחרת שהי' לה דמיון מסויים לצורת המנורה של בית המקדש.
ומשום כך אומר הרבי שיש להחזיר עטרה ליושנה – שכשמציירים את צורת המנורה שבמקדש (על מנת שיוכלו ללמוד מצורה זו כיצד היתה נראית המנורה) יש לציירה באופן שהקנים נמשכים באלכסון.
ואותו הדבר הוא גם לגבי ציור המנורה שיש על גבי 'בלאנקים' וגליונות של מוסדות חינוך וכיוצא בזה הנה מכיון שהמטרה של הציור הוא בשביל להזכיר על מנורת המקדש לכן כדאי לציירו באופן שהקנים נמשכים באלכסון (וכן החנוכיות שמשתמשים בהם לימי החנוכה כדאי לעשות את הקנים באלכסון).
ולסיכום הדברים – שיטת רש"י והרמב"ם היא שקני המנורה נמשכים באלכסון ואין חולק עליהם בדבר. ציור המנורה שבשער טיטוס בה נראה שקני המנורה נמשכים בעיגול איננו מדוייק ואינו ציור של המנורה שהיתה בבית המקדש אלא ציור של מנורה אחרת. ולכן יש להנהיג שבמוסדות חינוך וכדומה יציירו את ציור המנורה באופן הנכון בו הקנים נמשכים באלכסון ולא בעיגול.

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף ג): מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.


והקשה בש"ך (ס"ק יט): לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט? [שלמרות שאסור לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, מ"מ אם כבר עשה כן, מותר בדיעבד לאוכלו אף עם חלב ממש].


ותירץ: ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך, היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה, דהוי קצת ממשות של איסור, דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. [לאכול אחריו חלב – בלא המתנת שש שעות].


וכתב רבי עקיבא איגר (שם, על דברי הש"ך): לענ"ד י"ל דנ"מ, דאפי' אם בשלו חומץ דחריף, בקערה של בשר, דאין בו משום נ"ט בר נ"ט, אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו. [- ללא המתנת שש שעות].