בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ישנו איסור בטלטול בגד המונח על גוף האדם לא באופן של לבישה. ב) כיצד מגדירים לבישה של בגד, האם זה נמדד לפי הצורך של האדם או לפי דרך הלבישה באותו מקום.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שא סעיף לד, שאדם יכול לצאת בשבת במקום שאין עירוב, בסודר המקופל על כתפיו, וזאת אף על פי שאין היא קשורה לו באמצעות איזה חוט וכיוצא בזה לאצבעו, ולא חוששים שמא יפול ממנו ויבוא לטלטל את הסודר במקום שאין עירוב, ויעבור על מלאכת הוצאה בשבת. ואמנם אם הסודר אינו חופה את ראשו ורובו, אסור לו לצאת בו, אלא אם כן האדם קשר את שני ראשיו למטה מכתפיו - זה עם זה.
והנה היתר זה לצאת בסודר המקופל על כתפו, הוא למרות שבנוגע לטלית אסור לצאת בו בשבת במקום שאין עירוב כאשר הוא מקופל על כתפו כמבואר בסעיף כט, מכל מקום מותר בסודר, מאחר ודרך לבישתו הוא כך בימי החול – לקפל אותו על כתפיו, ואמנם כל זה מדובר במקומות שבאמת הדרך של איזה אנשים ללכת כך לפעמים. (משנה ברורה).
ואמנם ישנו שיטה בגמרא שצריך דוקא שיהיה חוט יוצא מהסודר וכרוך על אצבעו להחזיק אותו שלא יפול מכתפיו, אבל לא סוברים כמותו להלכה.
ואם הסודר קצר ואין בו שיעור בכדי לחפות את ראשו ורובו, אזי צריך לקשור שני ראשיו למטה מכתפיו, ובזה יחשב כמו אבנט שמותר לצאת בו, אף על פי שקצרה. אבל אם יש בסודר שיעור בכדי לחפות את ראשו ורובו, אזי אף אם מקפלו על כתפיו מותר כמבואר בתחילת הסעיף, וכמ"ש שזה נקרא מלבוש ודרך לבישתו כך.
וכבר הדגיש הפרי מגדים באשל אברהם אות מז, שהלכה זו הוא - "הכל לפי הזמן והמקום", ובזמניהם היו רגילים רוב העולם ללכת עם גלימה או סודר שחופה את ראשו ורובו של האדם, מה שאין כן צעיף בזמנינו למרות שאינו חופה את ראשו ורובו, מכל מקום אין שום חשש לצאת עמו לרשות הרבים - כפי הרגילות שהאדם עטוף בו סביב הצוואר, וראשיו תחובים בשני צדדי המלבוש, ואפילו אם אינם קשורים זה עם זה.
וכמו כן לענין צעיף גדול שהנשים עוטפות בו את חלק גופם העליון לצניעות או להתחמם, מותר לקפל ולכרוך אותו סביב הצוואר, וכשם שאין איסור ללבוש שני מלבושים אחד על השני כמבואר בסעיף לו. כמו כן גם זה נחשב כשני צעיפים, וכיון שדרך איזה אנשים ללכת כך לפעמים, אזי מותר הדבר לכולם בכל זמן, - ואם כן הוא הדין אפילו בימי הקיץ החמים, מאחר וסוף כל סוף הוא דרך לבוש, וכמו אדם שרצונו להלביש מעיל באחד מימות הקיץ, שיחשב הדבר כמלבוש.
וכתבו הפוסקים, שלפי זה ניתן ללמוד לענין הנהוג אצל אנשים ההולכים למקוה בשבת בבוקר, ומתעטפים במגבת כמו צעיף סביב הצוואר, וחוזרים עמו, שבין אם המגבת קטנה, אך על כל פנים הקצוות שלה מגיעים לפניו זה לזה, ובין אם היא גדולה ומקופלת סביב צווארו, יהיה מותר ללכת כן, וכפי שמובא בטור כאן, שדין סדינים שמתנגבים בהם שווה ודומה לדין סודר. וכן הוא מנהג חסידים ואנשי מעשה להתיר זאת, למרות שבימות החול אין מי שעושה כן, מכל מקום כיון שבימי הקור התעטפות זו מגינה מהקור והרוחות הרי זה נחשב בגדר מלבוש, ושוב רשאי לעשות כך גם בימות הקיץ, ואין דרך בני אדם להתבייש בזה. וכמבואר בשאלות ותשובות באר משה חלק ג' סימן סו'.
ואמנם יש הכותבים שמן הנכון שלא להתעטף גם עם צעיף, ובזה מגלה דעתו שהמגבת היא נחשבת לגביו כמו הצעיף שלו. ומו כן כתב בשאלות ותשובות אורח ישראל סימן לו, שמן הנכון להחמיר בזה בקיץ, כי אף אחד לא נוהג לכרוך עצמו בצעיף, וכל שכן במגבת.
אבל במגבת גדולה מאד שאין הדרך לקפל בגד בגודל כזה סביב הצוואר, אזי אסור לעשות כן. וכמו כן מבואר שם בבאר משה שיש להחמיר ולא לחזור עם המגבת לאחר המקוה, כי אין הדרך ללכת עם בגד לח ומלוכלך סביב צווארו, וכותב ששמע שכן הורה להחמיר בעל מחבר ספר לבושי מרדכי, אמנם שאר הפוסקים לא חילקו בכך. ומסתבר לומר שמגבת נקיה שרק הוא עצמו התנגב בה פעם אחת אין חשש גם לא למחמירים כי אין דרך אדם להקפיד על לחות שנוצרה מגופו.
ובענין לכרוך את המגבת סביב מותניו כעין בגד או חגורה, כתב בשאלות ותשובות מהרש"ג, שזה תלוי באיש אחר שרואה אותו מלובש באופן זה, שאם מחשיב אותו ללובש לבוש מותר, ואם מחשיב אותו לנו, אזור כנישאת משא. ועל כן נכון יותר שישים את המגבת בדרך של צעיף סביב צווארו, כי בזמנינו אין מי שילבש מגבת באופן זה של כריכה סביב המותניים.
העולה מהאמור: למרות שמעיקר הדין יש מקום לחשוש בזה להחמיר, בפועל נהגו אנשים להקל לטלטל מגבת על ידי כריכתה סביב הצוואר כמין 'צעיף', ואף לחזור אתה כך לאחר מכן בחזרה לביתו.
[ואמנם יש סוברים שבימי הקיץ החמים לא יכרוך אותה סביב הצוואר, כי אין דרך ללבוש צעיף בקיץ, אלא יכרוך אותה סביבו כמו חגורה. ואמנם יש כותבים שעדיף לכרוך סביב הצוואר גם בקיץ, וכדרך אנשים שהולכים לים או לבריכה בקיץ, שמסבבים את המגבת סביב הצוואר מפני נוחות הדבר, לעומת זאת כריכת מגבת סביב המותניים אינה מצויה כלל. ולמעשה איך שיעשה בקיץ יש לו על מי לסמוך].
