בכי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם מים אלו הם מוקצה, והאם יש הבדל אם הם ראויים לשתיה או לא. ג) האם יהיה הבדל איזה כלי מניח תחת המים.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שלח סעיף ח, שמותר לתת כלי תחת נזילת הדלף בשבת שדולף דרך התקרה וכיוצא בזה, ואם נתמלא הכלי, יכול לשפוך אותו ולהחזיר אותו למקומו. אך זהו רק אם הדלף ראוי לרחיצה, אבל אם אינו ראוי לרחיצה, אסור, משום שלא עושים גרף של רעי לכתחילה בשבת. כלומר, שאין עושים דבר שימאס על סמך שיהיה מותר אחר כך להוציאו כגרף של רעי, ואם אפילו יתרצה שישאר כך ולא יזיז אותו ממקומו, מכל מקום גם כן אסור כמו שכתבו הפוסקים.
אמנם זהו דוקא כאשר הגרף נתון במקום שישיבתו קבועה שם, שאזי זהו מאוס עליו, ונחשב כגרף של רעי שהתירו לטלטל אותו, להוציאו לאשפה מפני כבודו - אם הוא עומד במקום שישיבתו קבועה שם.
ואם נתן כלי תחת נזילת דלף של מים שאינם ראויים לרחיצה, מותר לטלטל את הכלי יחד עם המים המאוסים שבו. והטעם שמותר לתת כלי תחת נזילת הדלף שבא מימי הגשמים, הוא מפני שאין על מי המטר היורד שם מוקצה או נולד, ויכול לשתות אותו או לרחוץ ממנו, והוא הדין אם הוא ראוי רק לשתיית בהמה ולא לאדם.
והנה במשנה ברורה סימן שי סימן קטן לב, הביא מה שכתב החיי אדם, שנראה לומר, שמים הנוטפים מהאילנות בימי ניסן אסורים גם כן משום נולד, ואפילו יש כבר כלי עם מים מערב שבת, שנוטף לתוכו אף על פי כן אסור, ולא אומרים בזה שהוא בטל, מפני שטיפה הנוטפת היתה כבר ניכרת קודם שנתערבה במים, והכלל הוא שכל דבר שיש לו מתירים אפילו באלף לא בטל.
וכתבו הפוסקים שבכלל זה הם מים שנוטפים מהמזגן והמקרר וכדומה, שהם מוקצים ואסורים בטלטול, ורק אם טינפו את הבית מותר לנגבם בזהירות מאיסור סחיטה - מדין 'גרף של רעי' שמותר בטלטול על מנת לסלקו, אפילו הוא מוקצה, כמבואר בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק יא סימן רד.
ואין זה דומה למי גשם שאינם מוקצה, מאחר והמים בעננים הם בגדר בלועים ואינם דבר חדש לגמרי, מה שאין כן כאן המים הם דבר חדש הוא לגמרי שלא היה בעולם.
ולהניח כלי בשבת תחת מקום דלף, יש לאסור משום 'ביטול כלי מהיכנו', וכמו כן תחת מי מזגן אלו, כיון שמים אלו מוקצים הם, ואפילו נזילה שאינה מהמזגן, אם הם מים סרוחים שאינם ראויים אפילו לרחיצה, הם מוקצה מחמת מיאוס, אלא אם כן הכלי מיועד למטרה זו תמיד, או יניח בתוך הכלי איזה מי משקה שאינו מוקצה, והמים הנוטפים הנכנסים בו בטלים מדין 'קמא קמא בטיל'. כמבואר בשאלות ותשובות מגדנות אליהו חלק ג' סימן ח'.
ואם הכלי היה מונח שם תחת הדלף מערב שבת, ונתמלא על גדותיו, ואם לא ישפוך את המים יגלשו המים ויטנפו את המקום, רשאי לטלטל את הכלי ולשפוך את המים שבתוכו, ולהחזיר את הכלי למקומו כל זמן שעודנו בידו.
אך סתם מים לא יועיל לומר בזה 'קמא קמא בטיל', כיון שמי המזגן ניכרים בצינור, ואינם בטלים, כי דבר שיש לו מתירים אפילו באלף לא בטיל, ומי המזגן הם מים מזוקקים, ויש עליהם שם אחר.
[ואם מדובר בנזילה שהיא ממי גשמים, אזי תלוי הדבר האם מדובר במים סרוחים או במים ראויים (אפילו לרחיצה): שאם הם סרוחים ואינם ראויים, נחשבים הם מוקצה, ואם הם ראויים - אינם מוקצה].
העולה מהאמור: מים אלו נחשבים מוקצים משום 'נולד' (אפילו אם מדובר במים שאינם סרוחים), ואסור אפילו להניח כלי תחתיהם כי מבטל את הכלי למוקצה. (ורק שאם מדובר שהמים נוזלים במקום שהולכים שם, וזה מטנף את המקום, מותר לסלק ולגרוף אותם מדין 'גרף של רעי').
אך יהיה מותר להניח תחתיהם כלי רק באופנים הבאים: א) מדובר בכלי המיוחד למטרה זו - שעשוי לקבל מים, כמו למשל דלי שמיועד לשטיפת הרצפה. ב) אם כבר הניח את הכלי מערב שבת, רק שהתמלא ומעוניין לשפוך אותו ולרוקנו. ג) יש מתירים לקחת כלי רגיל שאינו מיועד לקבל מים, על ידי שיניח בתוכו איזה משקה שמותר לטלטלו (חוץ ממים), והמים שיזלו לתוך הכלי - יתבטלו במים מותרים אלו.
