בדיקת מזוזות

בדיקת המזוזות הינה שמירה וסגולה נפלאה בהרבה תחומים ועניינים בחיים. ישנם אינספור מכתבים ומענות של הרבי לאנשים בתחומים שונים ובעיות שונות, כשעל רבים מהם הרבי מורה על בדיקת המזוזות, עצם עובדה זו כבר מובילה אותנו להבנה על יוקר וחשיבות בדיקת המזוזות שתהיינה כשרות ומהודרות כהלכה. בשורות הבאות נתמצת מקצת מהמקורות המרכזיים ומהסגולות הנפלאות הטמונות בכך:
הגמרא במסכת שבת (דף כ"ג ע"ב) אומרת: "הזהיר (לגירסא אחרת: הרגיל) במזוזה זוכה לדירה נאה". ובעין יעקב ביאר: שהכוונה למי שמקפיד לבדוק את המזוזות בביתו.
עוד אומרת הגמרא במסכת מנחות (דף ל"ב ע"ב):
"מצוה להניחה [את המזוזה] בטפל הסמוך לרשות הרבים . . . כי היכי דתינטריה [בכדי שתשמור את הבית ממזיקים]. אמר רבי חנינא: בוא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם. מידת בשר ודם, מלך יושב מבפנים ועבדיו משמרין אותו מבחוץ, מידת הקב"ה אינו כן, עבדיו יושבים מבפנים והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: "ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך [מפרש שהכוונה למזוזה הנמצאת בימין הפתח]".
המהרש"א (בחידושי אגדות שם) מוסיף, שהמשך הפסוק שהביאה הגמרא הוא: "יומם השמש לא יככה וירח בלילה", כלומר שכל הכוחות המזיקים שיש להם השפעה בעולם (שייתכן מצב של "יככה" ה"י), לא תהיה להם השפעה עליך כי ה' שומרך במצות מזוזה.
הגמרא גם מספרת (שם ל"ב ע"ב) על אנשי מונבז המלך שהיו קובעים מזוזה גם בחדרי המלון שלנו בו כשהיו בדרך! (אף שאין חובה כלל בדבר). ובמסכתא דמזוזה (פרשה סדורה סו"ס ס"ו) הוכיח מכך שהמזוזה שומרת אף במקום שאין חיוב לקובעה.
בספר מזוזות מלכים (סימן יא, כג, טעם הצבי אות יא), הביא את דברי השל"ה: "מזוז"ת אותיות "זז מות" כי על יד מזוזה זז מות מביתו, ואכן כך מנהג ישראל שכאשר אדם אינו בקו הבריאות ח"ו בודקים המזוזות לראות שהן כתיקנן.
אף בדברי הרבי מצאנו התייחסויות לסגולת הריפוי של המזוזה, למשל במענה הבא (אגרות קודש ח"ה עמ' קעה):
"דבר טוב היה שתחזיק בחדרך בבית הרפואה מזוזה כשרה". או במכתב הבא (אגרות קודש ח"ו עמ' שמא):
"ועליו לעורר שיחזיק סמוך למיטתו מזוזה בדוקה שתהיה כשרה – כמובן שתהיה כלי בתוך כלי כיון שנמצא הוא בבית החולים – וכן יבדוק המזוזות בביתו".
יותר מכך, במענה הבא הרבי מורה לאישה שסבלה ממיגרנות וכו' להחזיק מזוזה עימה בכיס (באופן המותר כמובן) כסגולה לרפואה (אגרות קודש ח"י עמ' רלט):
"ובהנוגע למיגרנה שסובלת מהם . . .כדאי היה שתשיג מזוזה קטנה שבדקו אותה וכשרה היא, ותכרוך אותה לבד על גבי לבד איזה פעמים ותישא את המזוזה עימה . . .שבודאי ישפיע זה לטובה על בריאותה". ע"כ.
בשנת תשל"ד, יצא הרבי במבצע מזוזה כחלק מעשרת המבצעים המפורסמים. הרעיון של המבצע הוא שלכל יהודי תהיה בביתו מזוזה כשרה השומרת ומדינה על בני הבית.
בהקשר לכך הובאו דברי הטור (ביורה דעה סימן רפ"ה):
"וגדולה מזה שהבית נשמר על ידה כמו שדרשו בפסוק ה' שומרך וגו', מלך ב"ו מבפנים ועבדיו שומרין אותו מבחוץ ואתם ישנין על מטתכם והקב"ה שומר אתכם מבחוץ. וע"כ נתינתה בטפח החיצון שיהא כל הבית לפנים הימנה ובשמירתה".
באחת השיחות באותה שנה (שיחות קודש תשל"ד ח"ב עמ' 232) ביאר הרבי מדוע בחר דוקא במצות מזוזה, היות ואדמו"ר האמצעי כותב (סידור עם דא"ח שער חנוכה ערה, א') שמצוה זו כוללת את כל המצוות, וא"כ רואים שיש סגולה גדולה דוקא במצוה זו לקיום כל המצוות וכו'.
בשיחה אחרת באותה שנה (שיחות קודש שם עמ' 377) ביאר הרבי מדוע יש לבדוק את המזוזה מדי שנה – אף שמבחינה הלכתית מספיק לבודקה פעם ביובל או פעמיים בשבע שנים – היות ודין זה מדבר כשברור שהמזוזה כשרה מלכתחילה בלי פקפוק אלא יש חשש שמא במרוצת הזמן אירעו בה פסולים שונים וכו', אך בדורנו שרבו ההערמות ורמאויות שונות, כולל הדפסת מזוזות, וזיוף מזוזות וכו' אז ודאי שיש לבדוק שבכל בית יהודי תהיה מזוזה כשרה כדין.
ואף כשיודעים שמזוזה זו כשרה לכתחילה – ביאר הרבי שמכיון וכיום צורת העיבוד השתנתה, ייתכן והמזוזה יכולה להיפגם בזמן קצר יותר, וע"כ יש לבודקה פעם בשנה.
סגולות נוספות נתן הרבי למזוזה - למשל כסגולה למניעת חלומות לא טובים (אגרות קודש ח"ה עמ' מט ועוד), כסגולה לגמגום (אג"ק ח"ו עמ' קפט) ועוד ועוד. ראה ליקוט מענות אלו בספר "המבצעים כהלכתם" (עמ' 137 ואילך).
ובעז"ה בזכות ההקפדה על מזוזות כשרות נזכה להינצל מכל מיני מזיקים ח"ו ונזכה לגאולה שלימה בקרוב.