תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מהו הגדר של איסור טוחן והאם יש בחיתוך האמור משום טוחן? ב) האם יש איסור טוחן גם בדברים שאינם גידולי קרקע כמו ביצה, או רק בגידולי קרקע? ג) האם יש בכלים אלו משום כלי המיוחד לטחינה? ג) האם יש בכלים אלו משום איסור 'עובדין דחול', כלומר שימוש בדבר שפעולה עמו נראית כמעשה חול?
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אדה"ז סימן שכא סעיף י', שכל גידולי הקרקע כמו ירקות ופירות שרוצה לחתוך אותם לחתיכות קטנות בסכין, בכדי לאכול מהם לאחר זמן ולא לצורך אכילה מידית, אסור לו לחתוך אותם, מפני שזה נכלל בכלל איסור טוחן האסור בשבת, כי אף חתיכת גוש גדול לחתיכות קטנות הוא בכלל מלאכת טוחן שזוהי הגדרתו, ולא דוקא טחינה דבר לפירורים באמצעות ריחים או מכתשת.
אמנם אם רוצה לאכול מהפירות והירקות מיד, אזי יש סוברים שמכל מקום יש בזה איסור טוחן למרות שזהו לצורך אכילה מידית, ונכון לחשוש לדבריהם, ועל כן מי שחותך סלט בשבת אפילו שזהו לצורך הסעודה של עכשיו, מכל מקום נכון לחתוך זאת לחתיכות גדולות קצת בכדי שלא להיכנס לחשש מלאכת טוחן.
ואלו שנוהגים להקל לחתוך לחתיכות קטנות מאוד סמוך לסעודה, יש להם על מה לסמוך, ואין צריך למחות בהם. מאחר ויש אומרים שכל שהוא סמוך לסעודה אין בזה בכלל מלאכת טוחן אף בגידולי קרקע מאחר והוא צורך ודרך אכילה.
וכל דברי מאכל שאינם מגידולי קרקע כמו בשר וביצה ודגים וגבינות קשות, אין בהם כלל משום מלאכת טוחן, ומותר לחתוך אותם לחתיכות קטנות באמצעות סכין או מזלג, מפני שאין דרך לטחון דברי מאכל שאינם מגידולי קרקע, כמבואר שם בשולחן ערוך.
אמנם אף בדברים שאינם גידולי קרקע, מכל מקום למרות שאין בהם משום טוחן, זהו רק אם משתמש לצורך טחינתם בכלי שאינו מיוחד לטחינה, כמו סכין או מזלג, אבל בכלי המיוחד לטחינה אסור מטעם אחר, שהרי זה נראה כמעשה חול ויש בזה משום 'עובדין דחול'. כמבואר שם בסעיף ט'.
ולכן יהיה אסור לגרר את הגבינה או הבשר או הביצה במגרדת פומפיה, או לקצצם במכשיר 'סלייסר' המיועד לקציצה, וכן בכל שאר סוגי כלים המיועדים לקציצה, אף שכמובן אינם עובדים על חשמל.
ובנוגע לכלים המיוחדים לחיתוך ולא לקציצה, כמו פורס ביצים או חותך תפוח לפלחים, הנה ראשית יש לציין שיש טוחן גם בחותך דבר לרצועות דקות כמבואר בספר צמח צדק על מסכת שבת סוף פרק ז', שאם חותך אדם ירק דק דק בעוביו, הנה אף על פי שבאורכו ישאר כמו שיהיה, מכל מקום יש לומר שחייב משום טוחן. אבל זהו דוקא לרצועות דקות, אבל לפרוסות דקות אין זה בכלל טוחן אפילו ברצועות דקות מאוד כפי שהאריך בזה בספר שבת כהלכה (פרק כא אות כט).
[ואפילו לרצועות דקות הנוהג להקל בסמוך לסעודה יש לו על מי לסמוך כמבואר לעיל.]
ולפי זה בכלים האמורים אין כלל מלאכת טוחן אף כאשר חותך בהם גידולי קרקע, מאחר וחותך אותם לפרוסות ולא לרצועות, ובפרט שמדובר בפרוסות שאינם דקות.
רק שיש לדון אם יש בזה משום כלי המיוחד לקציצה, והנה בכלי המיועד לחיתוך תפוח לפלחים אין בזה קציצה כלל, שהרי הפלחים הם עבים, ואין זה מיועד ליותר מכך.
ואף בנוגע לפורס ביצים בפשטות יש להתיר גם כן, שהרי מיועד לחיתוך לפרוסות ובפרט שאינן דקות, כך שאין זה אלא כלי לחיתוך ולא לקציצה, רק שהוא כלי עזר לעשות החיתוך במהירות ובקלות לנוחות בלבד.
אך יש מחמירים בפורס ביצים שמא יש להחשיבו ככלי המיוחד לקציצה גם כן, מאחר ופעמים משתמשים בו גם לחתוך הביצים לאורך ורוחב שמעבירים את הביצים שוב בצורה שונה ועל ידי כן נחתכות לרצועות דקות (באר משה חלק א' סימן לח), שכאמור יש בזה משום טוחן לפי הצמח צדק.
וכתב הביאור הלכה (שם דיבור המתחיל מידי), שאף בכלי המיוחד רק קצת לטחינה אסרו אותו חכמים, ואם כן מהיות טוב להחמיר ולא להשתמש בו בשבת.
העולה מן האמור: שבחותך תפוחים יש להתיר את השימוש בו בשבת, ובפורס ביצים מעיקר הדין יש להתיר זאת, אך ראוי להחמיר בזה מאחר וההיתר בזה אינו ברור.
