סעודת מצוה בתשעת הימים

תשובה: בשאלה זו יש לדון בכמה פרטים: א) האם ישנו הפרש בין הזמן מראש חודש עד שבוע שחל בו תשעה באב, ובין שבוע שחל בו תשעה באב? ב) האם יש הפרש בין בעלי הברית לבין אנשים אחרים מהמשפחה הקרובה לעניין החלפת בגדים ולעניין בגדי שבת? ג) האם יש קצבה לכמה ולמי מותר לאכול בשר בסעודות מצוה, או שכל מי שמשתתף בסועדת המצווה יכול לאכול?
ראשית יש להביא האיסור המובא ברמ"א בשולחן ערוך סימן תקנא סעיף א', שברית מילה הנערכת מראש חודש עד תשעה באב, המנהג שרק המוהל והסנדק (היינו מי שתופס את התינוק על ברכיו בשעת הברית מילה עצמה), ואבי הבן (וכן אם הבן) לובשים בגדי שבת.
והוסיפו האחרונים שגם האשה המכנסת את התינוק ('קוואטער') נוהגת ללבוש בגדי שבת כי זהו עיקר מצוותה (משנה ברורה). וכן הוסיפו את הסבים של התינוק וכן הסבתות, ואף שארי קרובים נוהגים להקל בזה בתנאי שגם בשאר ימים היו מחליפים לצורך ההשתתפות בברית לבגדי שבת (שערי תשובה). אמנם הוא מסיים בצריך עיון בזה, ולכן נראה ששאר קרובים מהמשפחה המורחבת עליהם להחמיר, בפרט כיום שאין רגילות כל כך לשארי הקרובים שמחליפים הבגדים לצורך השתתפות בברית.
ולעניין איסור אכילת בשר, מובא בשולחן ערוך שם סעיף ט' שיש נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש מוסיפים מראש חודש עד תשעה באב, ויש מוסיפים משבעה עשר בתמוז, וכתב המשנה ברורה שהמנהג במדינות האשכנזים הוא מראש חודש עד התענית.
וכתב הרמ"א בסעיף י', שבסעודת מצוה כמו ברית מילה הנערכת מראש חודש עד שבוע שחל בו תשעה באב, אוכלים בשר ושותים יין כל מי ששייך לסעודה, אבל יש לצמצם שלא להוסיף על כך.
וביארו האחרונים הגדר ב'כל השייכים לסעודה', שהכוונה היא לכל מי שהיה הולך להשתתף בסעודה גם בזמן אחר שלא בימים אלו, הן מחמת שהוא קרוב משפחה או מחמת שהוא חבר וידיד של המשפחה. אך מי שלא בא מחמת שהוא קרוב או חברות, אלא בא בשביל לאכול ולשתות, עבירה היא בידו בימים אלו לאכול בשר ולשתות יין (משנה ברורה).
ובשבוע שחל בו – כולל ערב תשעה באב עצמו, כתב הרמ"א שם שאסור לאכול בשר ולשתות יין גם בברית מילה, אלא מניין מצומצם בלבד.
ונחלקו האחרונים בפירוש הדברים: יש אומרים שהכוונה היא למניין מצומצם בלבד כולל הקרובים (מגן אברהם), ויש אומרים שהכוונה למניין מלבד הקרובים הפסולים לעדות וכן מלבד הבעלי מצוה כמו הסנדק והמוהל והקוואטער (טורי זהב).
בנוסף, יש מי שנחלק על דברי הרמ"א בכלל, ולשיטתו אין הפרש בין שבוע שחל בו לראש חודש, וכבר מראש חודש יש לאסור אכילת בשר ושתיית יין אלא למניין מצומצם בלבד (לבוש). וכן הביא את דבריו ב'חיי אדם'.
אמנם ב'דרך החיים' משמע להקל עד שבוע שחל בו כדברי הרמ"א שמותר לאכול בשר ולשתות יין כל השייכים לסעודה כדברי הרמ"א (משנה ברורה).
העולה מן האמור: שלעניין לבישת בגדי שבת אזי וודאי שלבעלי המצוה כמו המוהל והסנדק ואבי הבן ואמו מותרים ללבוש בגדי שבת. ויש מקילים גם לשארי קרובים שרגילים תמיד להחליף בגדים להשתתפות בברית, ובפרט אם מדובר בזקני התינוק.
ולעניין אכילת בשר ושתיית יין, מראש חודש עד שבוע שחל בו, הרמ"א מתיר לכל השייכים לסעודה מחמת קירבה או חבירות לאכול בשר ולשתות יין, ואף אם מדובר בריבוי אנשים (ויש מחמירים בזה כמו בשבוע שחל בו כדלהלן).
ובשבוע שחל בו תשעה באב, רק מניין מצומצם יאכלו בשר וישתו יין (ויש להחמיר שמניין מצומצם זה יהיה כולל גם את בעלי המצווה והקרובים כדברי המגן אברהם) - והשאר יאכלו דגים וכיוצא בזה.
[ולהעיר שבקביעות כמו השנה (שנת תשפ"א) שתשעה באב חל בשבת, אזי למנהג הרבה ספרדים ההולכים כשיטת מרן המחבר אין דיני שבוע שחל בו תשעה באב, ולפי זה יהיה מותר להם לאכול בשר ולשתות יין בברית מילה ללא הגבלות האמורות בשבוע שחל בו.]