נושא:

לקחת חופש

מהלך לו היהודי בצידי דרכים, אפוף ועטוף במחשבות נוגות. איך ייתכן, הוא רוצה לשאול כלפי שמיא, שכל ברואי עולם ברצותם לוקחים פאוזה קצת זמן רגוע מהחיים. הכדורגלן לפעמים מתחשק לו לשחק סנוקר עד כלות בפאבים אפליליים בשיקגו, הברמן לעיתים יהא גולש גלים, ואף בעל סטקייה לפעמים פשוט יבלוס פלאפל, האפריקאי החבר בלהקת מתופפים אתנית לפעמים יירגע לצליל מוזיקה אירית, הסטודנט השוודי מתנדב בניקרגואה, רעהו הנורווגי עסוק בתיקון עולם נוסח גרינפיס מול תעלת פנמה, ואף שכני הישראלי בורח לטרק ושתיקת מקדשים טיבטיים למשך חצי שנה. ואני אנא אני בא – עמל יומי מסודר בצווים הנובעים מהזמן, השמש מאז בואה להאיר את השחר העולה מסמנת לי צדיק יש לך עד ארבע שעות להיותי שתוכל להספיק תפילתך, ומאז שאתחיל להמציע עד שאשקע עליך להספיק עוד תפילה לכבוד בוראך. מהרהר לו היהודי מדוע לא אוכל להיות קצת כמו תלמיד שובב בתיכון שמבריז במבחנים ובבוא הימים משלים בגרויות, לזמן מה אתעלם מחובותי, אצא לטייל בהוואי, לגלוש על גלים משתברים, אשתה בירה מהרבה קנקנים, אשוטט בבורות נשברים, אפרוק קצת עול, לא אחטא ולא אעשה כל רע אך גם לא אקפיד כל כך על עשה טוב. כמובן שלאחר זמן אחזור למקומי ואזכר בצור מחצבתי, ככדורגלן שלא לנצח יישאר בשיקגו ובמהרה יחזור לשגרת אימונו, הברמן למרות שמי הים גם מלוחים יתגעגע לעסוק בטיפה המרה, ודבר ידוע הוא שאוכל זה רק בשר ולא קטניות מעוכים מתובלים בכוסברה, כללי הג'ונגל בסוף קובעים בצורה מוחלטת מה דעתם על מוזיקה, בשוודיה יחזרו לעסוק בשממון ובאוסלו יחלקו פרסים על שלום.

סליחה על השפה הספרותית, אבל השאלה מאוד מציקה לי. תמציתה: שאני לא מצליח להבין איך יש דברים שאי אפשר לקחת מהם חופש. תודה רבה

ב"ה

יש לך כשרון ספרותי יפה. ישר כח.

בנוגע לשאלה עצמה: חופש לוקחים מדבר שהוא תוספת על החיים עצמם. לא ניתן לקחת חופש מהחיים עצמם. כמו שלא יתכן שאדם יאמר אני רוצה לקחת חופש מלנשום ליום או יומיים.

התורה והמצוות הם חיינו ואורך ימינו, ולכן לא ניתן לקחת מהם חופש, וגם לא צריך לקחת מהם חופש, שהרי תענוג החיים הוא התענוג העצמי והנעלה ביותר, אלא שבגלל שזה "תענוג תמידי" לא תמיד מרגישים זאת.

מה שכן אפשר זה לגוון בתוך מסגרת התורה והמצוות עצמה, כמו להחליף את נושא הלימוד, לשלב במהלך היום עשיה שונה של גמ"ח ומצוות וכדומה, בכל חג או מעוד, יש את הענין המיוחד שלו, ועבודת ה' ששייכת אליו וכ', שליחות במסגרות שונות וכו', אך הכל במסגרת הכללים של "כל מעשיך יהיו לשם שמים".

מקורות

מגילה דף כ"ח ע"א.

שולחן ערוך או"ח סימן קנ"א ס"א.

משנה ברורה שם סק"א, סק"ב.

מגן אברהם שם סק"ג.

כף-החיים שם סק"ח.

בעל הטורים דברים כו, יט.

שו"ע הרב אורח חיים סימן קכ"ד ס"ו, וס"י. הובא בסידור לאחר תפילת שמו"ע שחרית.

אגרת הקודש כ"ד בסופה.