חיוב תפילה לנשים ביוה"כ

בתחילה יש לנו לדון בכללות הדין של חיוב הנשים בתפלה, שכותב אדה"ז בזה - נשים ועבדים אף על פי שפטורים מקריאת שמע חייבים בתפלה מפני שהוא מצות עשה שלא הזמן גרמא שזמני התפלה הם מדברי סופרים ועיקר מצות התפלה היא מן התורה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם איזו עבודה שבלב זו תפלה אלא שאין לה נוסח ידוע מן התורה ויכול להתפלל בכל נוסח שירצה ובכל עת שירצה ומשהתפלל פעם אחד ביום או בלילה יצא ידי חובתו מן התורה.
ועל פי סברא זו נהגו רוב הנשים שאינן מתפללין י"ח בתמידות שחר וערב לפי שאומרות מיד בבקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומן התורה יוצאות בזה ואפשר שאף חכמים לא חייבום יותר.
אבל, בהמשך הדברים מביא שישנה סברה אחרת - אבל יש אומרים שעיקר מצות תפלה היא מדברי סופרים שהם אנשי כנסת הגדולה שתיקנו י"ח ברכות על הסדר להתפלל אותן שחרית ומנחה חובה וערבית רשות ואף על פי שהוא מצות עשה מדברי סופרים שהזמן גרמא והנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא אפילו היא מדברי סופרים כגון הלל וקידוש הלבנה אעפ"כ חייבו אותן בתפלת שחרית ומנחה הואיל ותפלה היא בקשת רחמים וכן עיקר.
אבל תפלת ערבית שהוא רשות אף על פי שעכשיו כבר קבלוהו עליהם כל ישראל לחובה מכל מקום הנשים לא קבלו עליהם ורובן אינן מתפללות ערבית במ"ש.
וכתב אדה"ז, במקום אחר, שטוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות שלא בכוונה וכן בתלמוד תורה ומי שיש לו לב להבין ללמוד טוב לו ללמוד מלהרבות בתחנונים כי תלמוד תורה גדול מעיון תפלה.
ודן באריכות בשו"ת יביע אומר – בחיוב הנשים בתפילת מוסף, וזה תוכן דבריו - ותבט עיני בשו"ת מהר"ם שיק (חאו"ח ס"ס צ) שכתב להקשות ע"ד המג"א דנן, לפמ"ש המג"א (סי' קח סק"ט) שלא תיקנו תפלת מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו, ומש"ה אמרינן עבר זמנו בטל קרבנו. אבל שאר תפלות רחמי נינהו, ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו. (תוס' ברכות כו סע"א). ע"כ.
וא"כ נשים פטורות מתפלת מוסף דלאו רחמי נינהו, ונשים אין חייבות בשקלים, וא"כ היאך נשים מתפללות מוסף הואיל ואין בו מעשה, וקי"ל (בסי' קז) שאין מתפללין בשבת ויו"ט תפלת נדבה. עכ"ד. והנה עיקר ראיתו לפטור הנשים מתפלת מוסף. הובאה בצל"ח (ר"פ תפלת השחר). ע"ש. וכן פסק בשו"ת בשמים ראש (סי' פט) בזה"ל: ונשים פטורות מתפלת המוספין, שזאת התפלה אינה באה אלא משום זכר לחיוב הקרבנות, ואשה לא היתה שוקלת ואין לה חלק בקרבנות צבור. אבל כבר נהגו להתפלל כל דבר, וחייבו את עצמן בכל המצות. עכ"ל. וכ"כ בתשו' רעק"א (סי' ט), דלכאורה נראה דנשים פטורות מתפלת מוסף, כיון שנשים לא היו שוקלות אין להם חלק בקרבנות. והביא ד' הבש"ר הנ"ל. ע"ש.
אלא שאין זה מוסכם, כי הנה הגאון רי"צ אלחנן בשו"ת באר יצחק (ס"ס כ) הביא ד' הגרע"א בזה, והק' ע"ז שא"כ אף כהנים ולוים שפטורים מן השקלים, וכן קטנים פחותים מבני כ', אטו יפטרו ממוסף. ואף שנאמר דשאני קטנים דאתו לכלל חיובא, עכ"ז ק' מכהנים ולוים. א"ו שאין תפלת מוסף תלויה בשקלים כלל ונשים נמי חייבות בהן. ושוב הביא ד' הצל"ח, וכו' ג"כ להק' עליו. ע"ש. וע' בשו"ת שערי דעה ח"א (סי' יז) שכ' באמת עפ"ד הבש"ר ורעק"א לפטור הנשים, שיש להזהר ג"כ שלא להוריד לפני התיבה בתפלת מוסף פחות מבן כ', מכיון דאי' בירוש' (פ"ק דשקלים) שפחות מבן כ' אין ממשכנין אותו. וה"נ אפשר שאינו מוציא י"ח את הגדולים. ע"ש.
אולם בשעה"מ (פ"א מה' שקלים) כ' ליישב ד' הרמב"ם והרמב"ן דס"ל שבן י"ג חייב בשקלים. ע"ש. וע' בהרמ"א (סי' תרצ"ד ס"א) ובמג"א וש"א שם. ומכ"ש לפמ"ש בשו"ת באר יצחק דשאני קטנים דאתו לכלל חיובא, ולא רצו חז"ל להוציאם מחיוב תפלת מוסף, כשם שחייבים בכל המצות. וע' בשו"ת אפרקסתא דעניא (ס"ס כב). ולפע"ד יש להעיר עוד ממ"ש בחי' הרשב"א ברכות (כ:) ד"ה בעא, דשם זכרים נטלו חלק בארץ. ע"ש.
ולעניין יום הכיפורים, הנה הדין הוא שנשים המתפללות בביתם - צריכות להתפלל את כל חמשת התפילות (אף תפילת 'מוסף ונעילה' - כולל את סדר הוידוי), מאחר וביום כיפור אף תפילות מוסף ונעילה הם תפילות רחמים. [אך אינם צריכות לומר את כל הפיוטים, רק יאמרו לפחות את הפיוטים החשובים - "לאל עורך דין", "ונתנה תוקף" (עד 'כתר'), "וכל מאמינים"]. וכן אינם צריכות לומר את כל סדר 'עבודת כהן גדול' שלאחר תפילת מוסף. (אמנם אם מתפללות בבית הכנסת יאמרו גם הן את סדר העבודה יחד עם הציבור).