הפירוש בברכת התורה

בכדי לענות על שאלה זו נקדים כמה הקדמות בענין הברכה:

ברכת התורה היא מאוד חשובה ובגמרא נאמרה שחיובה מן התורה נלמד מן הפסוק כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו.[1]

ולמרות שבעיקרון ברכת התורה הוא כעין ברכות המצוות ברכה על המצווה של לימוד התורה מכל מקום מסביר הרבי שיש הבדל והוא שברכת המצוות הוא הודאה להקב"ה על אשר מקדש אותנו במצוותיו, ואילו ברכת התורה היא ברכה על עצם לימוד התורה (מלבד קיום המצווה שבזה) ובהתאם לזה לשון הברכה שונה משאר ברכות המצוות.[2]

חשיבות הברכה

מובא בשולחן ערוך (מהגמרא) שנחרבה הארץ מפני שלא ברכו בתורה תחילה (לפני שלמדו)

והכוונה שלא הייתה (התורה) חשובה בעיניהם כל כך לברך עליה ולכן היו מזלזלים בברכתה ולכן למרות שהם למדו הרבה תורה מכל מקום התורה לא הגינה עליהם (ובסוף נחרב הארץ).

והלימוד החיובי מזה הוא שיהודי יבין ויכיר עד כמה התורה חשובה ויקרה להקב"ה (שעשעים לפני) ויברך עליה בשמחה יותר מאשר על כל ההנאות בעולם וזה באמת יסמל שהוא לומד לשמה ויזכה לשלשת הנמשך לעסוק לשמה  שלא ימוש התורה מפיך ומיפי זרעך.ויעשה בזה ששאלתו ומבוקשתו ש ונהיה אנחנו וצאציאנו וצאצאי צאצאינו עוסקים בתורה.[3]

כשלומדים תורה צריכים לברך לא משנה עם לומד מקרא , משנה, תלמוד או מדרש כל אחד ואחד מהם הוא חלק מהתורה וניתנה לשה מסיני

לפי ההלכה כשאחד רק חושב דברי תורה (מהרהר) הוא לא צריך לברך (וכן פסק דין בלי נתינת טעם מותר שזה נחשב כהרהור).

ואפילו הכותב דברי תורה שמבין מה שהוא כותב יש לו לברך לפני שכותב (ליתר פרטים בזה ראה בשולחן ערוך).

גברים שחייבים במצוות לימוד התורה מברכים

וגם נשים למרות שפטורות מעיקר מצוות לימוד התורה מכל מקום הם צריכות לברך וזה בגלל שהן חיבות ללמוד בכדי לדעת מה עליהן לעשות (מצוות עשה) ומה אסור לעשות (מצוות לא תעשה) וכן  מוטל עליהן לדעת ההלכות איך להתפלל. ובנוסף ברכת התורה הוא  מברכים לפני קריאת פרשת התמיד שהם חייבות בה כמו הגברים.[4]

לשון הגמרא במסכת ברכות:[5]

מאי מברך

1. א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה


2. ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל


3. ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות

הלכך לימרינהו לכולהו:

הגמרא מעלה שלוש דעות מה לברך, והמסקנא וככה אנחנו נוהגים הלכה למעשה לברך כל שלושת הברכות שהוזכרו בגמרא.

לפי כל הנ"ל

יוצא שברכת התורה אינה ברכה של הציבור אלא ברכה פרטי אישי של כל אחד ואחד יש קהילות שמברכים כל ברכת השחר בבית הכנסת כל הציבור ביחד אבל מנהג חב"ד שמברכים ברכות השחר כל אחד בפני עצמו בבית, סמוך ככל האפשר לקימה, אחרי ניקוי הגוף ופינויו מפסולת כמו שנהג האר"י ז"ל שנהג לומר את הברכות בביתו, אחרי שלבש את בגדיו.

אבל בכל זאת למה נכתבה התפילה בלשון רבים?

אלא שיש לשים שלשון התפילה ערוכה כמעט בכל חלקיה בלשון רבים ולא בלשון יחיד ודבר זה קיים לא רק לתפילות הנוגעות ושייכות מצד מהותן לכלל אלא אף לדברים שהם אישיים ופרטיים ביותר , כמו הווידוי על חטאים – אף הם נאמרים בלשון רבים דווקא. וזה בא לידי ביטוי בתוך דברי התפילה שמדגישים כי תפילה זו אינה רק עלינו המתפללים אלא עבור כל כלל ישראל בכל מקום שהם.[6]

וזה מבטא את העניין שהתפילה היא תפילת הכלל, התפילה של עם ישראל כולו ורעיון זה אנחנו מברכים ברכת התורה ונהיה אנחנו וצאצאינו...אשר בחר בנו.

 

[1] ברכות דף כ"א ע"א , דברים פל"ב פסוק ג'.

[2] ראה לקו"ש חי"ד ע' 148 וראה שם בהערה 6* שהברכה אקב"ו עד"ת הוא כעין ברכת המצוות.

[3] על פי שוע"ר או"ח סי' מ"ז סעיף א' גמ' נדרים דף פ"א.

[4] שוע"ר סי' מ"ז סעיף י' וראה לקו"ש חי"ד ע' 37 ואילך.

[5] דף י"א עמוד ב'.

[6] ראה הסידור והתפילה להרב אבן ישראל ע"ה פרק ג'.