Ask The Rabbi

נושא:

המתקת הדינים בשורשם

האם תוכלו להסביר כיצד באופן מעשי ניתן להמתיק את הדינים בשורשם? האם זו הדרכה מעשית לאדם הסובל יסורים? ואם כן, כיצד עליו ליישם זאת?
תודה

שלום וברכה

משמעותו של מושג זה - הוא שמה שהדין נראה כדבר שלילי, הוא רק בביטוי החיצוני שלו למטה, אך כאשר חושפים את השורש שלו למעלה, הרי בשורש העליון, גם מידת הגבורה היא מידה של קדושה וטוב, ואדרבא גבורה מלשון תגבורת החיות.

בחסידות מוסבר עוד, שהדין זו מידת הגבורה, והשורש של הדין זה ספירת הבינה, שהיא גם כאן בקו שמאל, וכלשון הפסוק במשלי "אני בינה לי גבורה". משמעות הדבר, שהאדם על ידי ההתבוננות בשכל, בשורש של הענין, יכול לראות באור אחר את פעולה הגבורה והדין, ועל ידי זה להמתיק אותה.

דוגמא נוספת לענין זה - אם ישנו יהודי שרחוק מתורה ומצוות באופן גלוי, אך לפתע פתאום נזכר שסבא שלו היה רב וכדומה.. הרי הזיכרון "בשורש" ממתיק את הדינים, היינו את הצד הרחוק הגלוי.

בנוגע לענין הייסורים, גם כאן ישנה אותה התבוננות, כאשר אדם מתבונן שבאמת, היסורים הבאים עליו - כמובא בתניא פרק כו - הם "מעלמא דאתכסייא" היינו מעולם רוחני מאוד גבוה, שם הטוב הוא כל כך נעלה ולכן אינו יכול לרדת בצורה של טוב וחסד בעולם, הרי זה עוזר לו להמתיק את הדינים, היינו לקבל אותם באהבה, למרות הקושי הגלוי.

יתרה מזו - מוסבר בכמה מקומות, כי לפעמים לייסורים ישנה איזה מטרה מסויימת, להביא את האדם לידי עשיית דברים מסוימים, או שינוי תודעה וכדומה. כאשר האדם מבין שהיסורים אינם רק הצד הגלוי שבהם, אלא יש בהם כוונה פנימית שה' רוצה להעביר לו איזה מסר דרך אותם יסורים, הרי בזה עצמו הוא "מייתר" את הצורך ביסורים. גם כאן, יש כאן עליה לשורש של הייסורים, ועל ידי זה הוא ממתיק את הצד הגלוי של הייסורים.

כמובן שלא תמיד אנו יודעים מה המטרה ביסורים ומה החשבונות של ה' וכו', אך עצם זה שמסתכלים על הדברים ומתבוננים בכח הבינה בשורש של הדברים (בינה שורש הגבורה), ומחזקים את האמונה שהכל מאת ה', והוא המשגיח בהשגה פרטית על כל המציאות, וממילא בשורש הכל זה לטובה, זה עוזר להרגיש מתיקות גם בתוך המצב של הדינים בגלוי.

וביחד עם זה חשוב להדגיש, שצריך לעורר ולחזק את הביטחון בה' שבוודאי ישפיע לנו בטוב הנראה והנגלה, והדינים יימתקו לא רק בשורשם, אלא גם בצד הגלוי שלהם בתוך המציאות.

מקורות

שדי חמד מערכת אבילות סימן ק"ח.


שם פאת השדה מערכת אבילות סימן ו'.


זוהר פ' וישלח דף קס"ח עמ' א'.


שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ס"ד.


יסוד יוסף סוף פ"ב.


קב הישר פ"ב בסופו.


דרכי נועם שו"ת ח"א סימן י"ח.


נטעי גבריאל הלכות אבילות ח"ב פרק צ"א.


אגרות קודש ח"ו עמ' שמח.


שו"ע יו"ד סימן שע"א ס"ה.