כשרות

מי שבידו מוצרים שכשרים ע"פ הדין, אך הוא עצמו מחמיר ואינו סומך על כשרות זו מחמת הידור או חומרה (כגון שהחליט להחמיר על עצמו כדעת יחידים האוסרים), מותר לו להאכילם או למוכרם למי שסומך על כשורתם, ואין בזה משום "לפני עיוור לא תיתן מכשול",

אך מאידך, הסומך על המיקלים, ואוכל מוצרי מזון שאינם "מהדרין", אסור לו להעבירם למי שמקפיד שלא לאוכלם. (ראה שו"ת כתב סופר יו"ד, ובספר הכשרות עמוד ז)