הפרשת חלה.

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות חלה (סימן שכז סעיף ה): "אם לא הפריש החלה בצק, אלא אפה הכל, הרי זה מפריש מן הפת".

ובשולחן ערוך הרב אורח חיים (סימן תנז סעיף ו): ואם המתעסקין בעיסה מתעסקין בה במהירות כל כך עד שאי אפשר להפריש חלה מהעיסה בעודן מתעסקין בה עד שיבטלו אותם ממהירותן, אין צריך לבטלן, אלא יפריש חלה לאחר אפייה מיד שיתן כל המצות לכלי אחד והכלי מצרפן לשיעור חלה, אף אם לא היה בכל עיסה בפני עצמה כשיעור, ומפריש חתיכה ממצה אחת על כל המצות שבכלי.

ואף על פי שלכתחלה מצוה מן המובחר להפריש חלה מן העיסה ולא מן הפת (פירוש בארץ ישראל מן הדין ובחוץ לארץ ממדת חסידות) כמו שיתבאר שנאמר ראשית עריסותיכם בעודה עיסה מכל מקום זה שנמנע להפריש מן העיסה כדי שלא לבטל העוסקין בה ממהירותן הרי זה עושה גם כן מצוה מן המובחר ונכון לכל אדם לעשות כן.

ובסעיף יב: ואפילו מצות הבאות מעיסה אחת שהיה בה שיעור חלה, שלדברי הכל אין צריך להפריש מהן מן המוקף בחוצה לארץ אפילו לכתחלה, שהרי אמרו חלת חוצה לארץ אוכל והולך ואחר כך מפריש, אף על פי כן מדת חסידות הוא להחמיר להפריש מהן מן המוקף – שיגעו זו בזו בתוך הכלי בשעת הפרשה.