האם יש שיעור לכמות הדם הנמצאת בעד בדיקה בכדי לטמאות האשה?

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה (סימן קצ סעיף לג): האשה שבדקה עצמה בעד (פירוש סמרטוט מענין וכבגד עדים כל צדקותינו. ישעיה סד, ה) הבדוק לה, ונמצא עליו אפילו טיפה כחרדל בין עגול בין משוך טמאה. ולא עוד אלא אפילו נמצא על הכתם מאכולת מעוכה טמאה. וכן הדין כשבדקה בו והניחתו בקופסא ואחר שעה בדקה אותו ומצאה עליו דם כל שהוא בין משוך בין עגול טמאה.